שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן ע
שלום וכ"ט לי"נ הרב המופלג המאה"ג כבוד מהו' משה ליב נ"י אב"ד דק"ק דארדע יע"א:
גי"ה הגיעני ומ"ש בשבת צ"ב ע"א למה לי' לש"ס למימר גמירא דכל טונא וכו' תיפוק לי' דמקרא מפורש הוא דהיו הטבעות קבועים ברשת המזבח ורשת הי' בחמשה אמות התחתונות עד חצי המזבח אלו תוכן דבריו ועדיפא ה"ל להקשות דלפי הקרא היו ה' אמות עליונות עולים למעלה מכתפיהן וא"כ הי' מתנגד לגמירי דתלתא מלעיל ותרי תלתא מלתחת והכא הי' חציו למעלה:
אבל ימכ"ה כי מעלתו חשב כי הרשת הי' בחציו של מזבח התחתונה והי' ה' אמות רשת וז"א כי זה מעשה המזבח חציו התחתונה הי' חלק מבלי רשת וחציו העליונה משפת המזבח ולמטה ג' אמות היו ג"כ חלקים מבלי רשת ושם עשו כרכב שהוא חריץ הסובב כל המזבח ומאותה החריץ ולמטה עשו ב' אמות רשת עד חצי המזבח התחתונה ובשתי אמות אלו קבעו הטבעות ונראה שהטבעות היו עבים כמו שליש אמה באופן שהבדים שהיו נתונים בתוך חלל הטבעות היו בשלישו של מזבח דהיינו ג' אמות ושליש והוא ממש כמו הגמירי דבש"ס דשליש מלעיל זהו האמת ומ"מ עיקר הקו' אינה מתיישבת דעכ"פ לא הי' צריך לגמירי דעכ"פ מקרא מפורש שהיה מגובה ג' אמות מן הארץ והוא למעלה מיו"ד טפחים:
וי"ל דאי לאו דגמירי לא הו"מ להוכיח מקרא לחייב מיתה הנושא משאוי למעלה מירד טפחים כי הי' לנו לדחוק ולומר תחלת קביעת הטבעות הי' בקצה עליונה של רשת וסופו של טבעות הגיע עד למעלה מה' טפחים לעיל מהכרכב כי מסתמא היו הטבעות ארוכים ועבים והבדים בודאי עוביין אמה ורחבי' לישא משאות גדולות כאילו על כתף וא"כ לא היה המזבח עולה עשרה טפחים למ"ד אמות הכלים חמשה טפחים ולהזהר מזה מייתי ש"ס הך גמירי ומזה מוכח שהיו הטבעות כלו בתוך ב' אמות של רשת ולא למעלה ממנו כלל:
ותלמיד א' אמר דאי לאו דגמירי הוי סד"א שלא נשאו הבד על הכתף אלא הכניסו הבד בחבל ארוך והחבל נשאו על הכתף כדרך הכתפים שבזמננו והיה המזבח נגרר לארץ לכן מייתי גמירי וגם זה נכון:
והנה רש"י בחומש ס"ל טבעות הארון היו בעליונו סמוך לכפורת ורמב"ן ס"ל שהי' בתחתיתו והארון כלו נישאו למעלה וצ"ע שהוא מתנגד לגמירי וגם לרש"י צ"ע שהרי היו הכרובים למעלה וה"ל משא כבידא למעלה מכתפיהם ועוד מה צורך לאתוי' גמירי שהרי עכ"פ הכי הוה שהרי גובה הארון עשרה טפחים והי' הטבעת סמוך לכפורת והלוי קומתו כשאר כל אדם הרי מוכח שהיה למעלה מעשרה טפחים וצ"ל נמי כנ"ל וק"ל יום ב' כ' אדר ק"פ לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: