שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן לז
שלום וכ"ט לי"נ הרבני הישיש המופלג בתורה ירא ה' מרבים כבוד מו"ה שלמה סג"ל נ"י:
מה שתמה על רמב"ן פ' קרח שהחליט דכלי מחתו' ר"ן איש לא נתקדשו ע"י עבודה וכ' פר"מ שפשוט לו שהי' צריכי' משיחה כדפסק הרמב"ם בפ"א מכלי מקדש הלכה י"ב דבימי מרע"ה משיחתן מקדשתן וכיון שהומשחו הוקדשו תמי' לי על חכמת תורתו איך מצא רמז בפסוק שבימי משה צריך משיחה ולא יועיל עבודה בקרא כתי' על אותן כלי מקדש אות"ם ולא אחרים ואפילו הי' מרע"ה עושה בימיו עוד אחרים כולם אימעטו ואלו נכנס משה לא"י נבנה בהמ"ק והי' עושה כלים אחרי' רבים כבימי שלמה וכי הי' צריכים למשיחה ולפי קבלת חז"ל אלו נכנס משה לא"י היה חי לעולם ולא נחרב הבית ואם כן הי' בטל דין של עבודתן מחנכתן שהרי לדעת פר"מ הכלי תלוי' במרע"ה אבל זה ליתא דהכל תלוי' באותן הכלים עצמן ושוב לא הי' רשאי למשוח שום כלי בשמן משחת קדש ומה גם חלילה למרע"ה למסור שמן משחת קדש למסרבי מרון ר"ן מרגנים ואלו הי' יכולת בידם על ככה הי' ראוי' להם למשוח בשמן המשחה קרח וכל עדתו ואח"כ הי' נכנסים לנסיון כדי שיהי' שוים עם אהרן ובניו כי יש להם טענה אולי משמן משחת קדש נתקדש אהרן ואלו הי' מושח אותם נתקבל קרבנם ועיי' מ"ש הרמב"ן בסוק ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך וכו' ומ"ש רש"י בפסוק בתוך מטותם וכו' וה"נ הי' להם טענה אלא שחלילה למשוח שמן המשחה לנסיון אפילו כלים אע"ג דפטור אבל אסור בלי ספק ועיי' לשון בריית' פ"ק דכריתו' ולשון רמב"ם פ"א מכלי מקדש הלכה ה' וי"ו והכלל דאפילו בימי משה אי הי' עושה כלים אחרים הי' עבודתן מחנכתן וברייתא פ"ב דשבועו' ורמב"ם שהזכירו כל כלים שעשה משה משיחתן מקדשתן לא דתלי' במשה אלא שהאמת כן הי' שלא עשה משה שום כלי חדש אלא אותן שנמשחו אבל אי הי' עושה הי' מתחנכי' בעבודה ממיעוטא דאותם והוא ברור בלי ספק:
ובחידושי תורה אמרתי מה שהי' ציפוי למזבח לאות לבני מרי דהרי אכתי יאמרו בני מרי קרח לא הי' כדאי דלמא יעמוד אחר ויהי' כדאי כמו עוזי' מלך יהודה אך הא קשה מ"ט עשה מהם ציפוי כי הקדישום והלא ההקדש הי' על תנאי אם יבחר בהם ה' אע"כ מוכח מזה דה' בחר באהרן וה"ל מתנה עמ"ש בתורה דהתנאי בטל ומעשה קיים והוה אות לבני מרי:
ומ"ש מעלתו שכיון שנשתנו המדות בתחילת בית שני הירושלמיות מן המדבריו' שוב נפסלים כלי מרע"ה מלשמש בהם חס לומר למעלתו כן וחלילה שהוסיפו על שיעור מנחה ונסכים או נשתנה שיעור עיסת מדבר ע"י שינוי המדות ושיעור אכילת אדם ליום המבואר בעירובין פ"ג ע"ב ויע"ש בתוס' פ"ג ע"א ד"ה יתירה וכו' כי ביצים מדבריות הי' גסין וכו' עכ"ל ושם ע"ב ד"ה שבעת רבעים וכו' אע"פ שהסאין והקבין ניתוספי' וכו' יע"ש היטב והדבר צריך איזה גוילין להאריך ולבאר ואלו הי' הפנאי מסכים ורצונו הי' לעיי' הייתי מצווה להעתיק לו מה שחנני הי"ת בזה לדינא ע"פי מ"ש צל"ח פ' ע"פ. ומה שהרגיש על הרמב"ם יפה הרגיש והריני מצווה להעתיק לו דיבור א' מהחי' בענין זה אולי ישר בעיניו ויהי' לו לנחת:
וז"ל שם ואמנם הרמב"ם פסק ספ"א מכלי מקדש כמ"ד דכלי יבש נמשחו בפנים ולא מבחוץ ואפ"ה פסק בכלי' מקדש שם הלכה י"ב דלדורות תלאן הכתוב בשירות ולדידי' אין לומר כנ"ל דמפיק לי' מקרא' דירושלמי הנ"ל דהרי בהלכו' בית הבחירה מפיק להדי' הא דאין מוסיפי' על העיר וכו' מוכן תעשו ע"ש וא"כ מזכה שטרי לבי תרי והי' נ"ל סעד לרמב"ם מש"ס ע"ז נ"ב ע"ב דא"ל רבי ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבידה וכו' ע"ש וק' מה אבידה החזי' לו הא אדרבא הקרא יותר נכון לפרשו כר' יונתן בן שאול דאטבלינהו ואקדשינהו והנה מורי זצ"ל הראה לנו פירש"י שם דפירש שחזרנו ומשחנום בשמן המשחה שהוא דלא כהלכתא דהרי לדורות לא בעי כלים משיחה והנה באמת רש"י הוכרח לפרש כן דאל"כ במאי הקדשנום הרי הי' כלי מקדש אע"כ שחזרום ומשחום אך הקושי' על ר"י בן שאול גופי' מאי ס"ד והא כתי' אותם למעוטי משיחה לדורות ע"כ נ"ל ע"פי הספרי הובא בילקוט פ' נשא דאמר רבי וימשחום אתא לומר שבמשיחת משה אותן הכלים הוה כאלו נמשחו כל הכלים לדורות ע"ש והנה לפ"ז מוכח מזה דלדורות לא בעי משיחה מחדש אלא על ידי עבודה מושך עליהם משיחת מרע"ה והשתא י"ל דת"ק דמנחות דמפיק מאותם למעוטי כלי יבש מבחוץ ס"ל מוימשחם מוכח דלא בעי משיחה לדורות וממנו נדע ג"כ דוכן תעשו לא קאי אכלים ואייתר אותם לכלי יבש ובשמעתין דשבועות דמפיק אותם למעוטי דורות משום דמתני' אתי' כר"ע דלית לי' מיעוטא אכלי יבש אבל ת"ק דמתני' י"ל כנ"ל והא"ש דר' יונתן בן שאול הוה ס"ל הואיל והלכתא כת"ק דאותם ממעט כלי יבש א"כ ממילא לדורו' בעי כלים משיחה והיינו הכננו והקדשנו שמשחנו בשמן המשחה אך רבי לטעמי' אזיל דמדכתי' וימשחם דרש רבי שבמשיח' הכלי' האלו הועיל לדורות ומוכח דלדורו' לא בעי משיחה וע"כ הכננו והקדשנו שהקדישו אחרי' תחתם ושפיר אמר החזרת לי אבידה וא"ש נמי הרמב"ם דפסק כת"ק וכרבי שם בספרי הנ"ל ודו"ק פ"ב יום ב' י"א מנחם תקפ"ב לפ"ק משה"ק סופר מפפ"דמ: