שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן לה

העתק השאלה

שלום רב לאה' אד"מ ה"ה הרב הגאון וכו':

אה' אדמ"ו האהוב עלי כבבת עיני הנה אשתחו' מרחוק מול הדרת קדשו בעתירת לפניו שיאיר עיני בהלכה בתורת משה רבינו אשר אציע לפני אד"מ הנה בשנת תקפ"ה בר"ח אייר העיר ה' את רוח אנשי עירי לבנות להם בה"כ חדשה וקנו קרקע משר א' לחלוטין לבנות עליו ועשו מיד התבנית בה"כ על הנייר אשר כמה מקומות יחזיק הבה"כ לכל צד ונרשם על הנייר צורות הבה"כ לצד מזרח מצד ימין חמשה מקומות ולצד שמאל גם כן חמשה מקומות זולת מקום הרב ולאחר שעשו התבנית על הנייר מכרו מיד באותו הפעם ולכל אחד בהכרזה באסיפת כל בני העיר לפני אב"ד ז"ל אשר הי' להם באותו הפעם ולכל אחד אשר קנה מקום בבה"כ באותו הכרזה ניתן לו מיד פנקס קטן ובתוכה הי' כתוב שטר מכר וחתמו עליו אלופי קהל יצ"ו עם הרב וגם תנאי התנו ביניהם שכל א' מי שיקנה מקום ישלם את דמי המקח מהמקום שלו עד תשלום שליש שנות וקיימו את התנאי ושלמו את דמי מקחם ובנו כעת את הבה"כ הנ"ל והמקומו' של ברכת כהנים אשר המה מול ארון הקדש ג"כ נמכרו באותו הפעם בהכרזה והמה במספר שמנה רק השני מקומו' אשר המה מכוונים ממש מול אה"ק קנו הלוקחים על תנאי זה ביוקר שלכל אחד יהי' לו בעז"נ מקום לאשתו אצל הגעגאטער דהיינו לאחד יהי' לאשתו מקום החמישית מאשה הרבנית מצד ימין אצל אשת פלוני ולהשני יהי' לאשתו מקום החמישית מהרבני' מצד שמאל אצל אשת פלוני וסיימו בכל מצריו בשטר מכר שלהם וכ"ה מבואר בשטר המכר ובצורת הבית אשר עשו קודם על הנייר קודם הכרזה ג"כ המה נרשמי' המקום החמישית בעז"נ כי ג"כ התבנית מעז"נ עשו ובאותו הכרזה לא מכרו המקומו' מצד מזרח כ"א ד' מצד ימין וד' מצד שמאל בעזרת הנשי' וכעת אשר נגמר חל"י הבה"כ עמד ראש הקהל עם שני טובי העיר ומכרו המקום החמישית בעז"א לאחד מאנשי כפרים אשר היא בצד ימין אשר לא נמכר בזמן הכרזה הנ"ל. ודעת ראה"ק עם השני ט"ע ליתן המקום החמישית בעז"נ מצד ימין לאשת בן הכפר ולדחות אשת האי גברא הנ"ל למקום השישית מהרבנית מצד ימין וסברת אלופי קהל יצ"ו הוא מצד מצרנית לבעבור שבן הכפר יש לו ג"כ המקום החמישית בעזא"נ ובמקום החמישית בעז"נ מצד שמאל רצו אלופי קהל יצ"ו לזכות בו כי גם בעזא"נ המקום החמישי' מצד שמאל עוד לא נמכר והיא עוד בחזקת קהל יצ"ו וסברת הקהל מצד שקנין של שני אנשים הי' בדבר שלא ב"ל ע"כ רצו לדחות שני אנשים הנ"ל בעז"נ למקום הששית. ע"כ השאלה:

תשובה

שלום וכ"ט לידידי הרב המופלג הותיק כש"ת מו"ה הירש נ"י אב"ד דק"ק פיטשקע יע"א:

גי"ק והנה טענת אקרו"ט מגומגם מאוד ולכאורה אין לדבריהם טעם וריח ע"כ אראה להטעים דבריה' תחלה באופן שיהי' פנים לדבריה' ושוב נדון עליו:

לכאורה כוונתם כך הוא לפי דעתם כל הכרזה והמכירה שהי' קודם בנין בה"כ הי' רק להראו' מקום שזה יקנה מקום פלוני וזה מקום פלוני לכשיבנה ואה"נ דהוה דשלב"ל ולא קנה שום א' ולכשיבנה יכולים כל א' מהם לחזור בו אלא שאין שום אחד מהם חוזר ובודאי אם הי' כל הקהל וכל השייכים לשותפת בה"כ כולם קונים ומקנים ע"י גורל וכדומה שלא ישאר שום א' מבלי מקום בבה"כ הי' שייך לומר קצת איידי דקני ומקני אך הרי מקום הבה"כ נקנה ממעות שותפו' כל הקהלה ויש חלק לעניים ולקטנים ויתומים שאינם קונים מקום ידוע ועכ"פ יש להם חלק בגוף בה"כ רק שהמקומו' המסויימים נמכרי' לבעלי ממון והמוכרים הם אקרו"ט בשליחות כל הקהל והעניי' והקטנים בכלל והעניי' והקטני' אינם קוני' אלא מוכרי' ואם נידון זה כדבר שלב"ל נמצא לא קנו הקוני' המקומות המסויימים ואין ההכרזה מועלת אלא להראות להם מקומם לכשיבוא לעולם אחר בנין בה"כ ולא יחזרו בהם ויקומו בהימנותא או יחזקו במקומם ויקנו אותם אז:

ומעתה לפי הדעת הנ"ל עכשיו אחר גמר הבנין מתחיל תחלת קנינו של כל א' מהם ומעתה המקו' בעז"נ נומרי ה' סמוך לעמידת הרבני' שהוא ראוי' לזווג למקום עזא"נ נומר ה' סמוך להעמד' הרב והשתא נהי דדינא דטענת בר מצרן לא שייך הכא דמשום ועשית הישר והטוב דאפי' למ"ד גם במקומו' בה"כ שייך בר מצרן ונאמר נמי דזיווג מקומות עזהא"נ ודנשים שייך כזה אשר באמת לפע"ד הוא רחוק מן הדעת מ"מ אפי' נימא הני מ"מ זה הי' שייך אי זה שקנה מקום ה' שבצד הרב כבר קנה מאז מעולם ועכשיו רוצים למכור מקום בעז"נ המזווג לזה היינו אומרים הוא קודם לכל עולם אבל עכשיו שזהו תחלת קנינו ועדיין איננו מצרן לשום מקום לא שייך דינא דבר מצרא אך טענותם הוא היות כי עתה הוא התחלת חלוקת השותפות במקומו' בה"כ ע"י עילוי דמי' וס"ל דה"ל כאלו משותף שרוצה ליתן לו חלקיו בחד מצרא וס"ל לאקרו"ט דלזווג המקומות הוי כמו בחד מצרא ויש בזה מקום עיון בש"ע רס"י קע"ד ובאמת לא נ"ל שיהי' זווגין של מקומות דומה למצר אחד ועוד הא קמן שאין קפידא כל כך בזיווגן שהרי מתחלה מקום הלז לזווג עם מקום מול אה"ק ש"מ שאין קפידא כל כך:

מ"מ כל זה אנו צריכים לפי טענותיה' שסברו דזה מקרי דשלב"ל אך לא הבנתי סברתם בזה שהרי מבואר בשאלה שמקדם כבר קנו הקרקע מהשר לחלוטין ולצמיתות עלמין ושוב עשו ציור אבריס על הנייר ומכרו המקומו' והיינו הקרקע שהיא בעולם שקנו מן השר אותו מקום הקרקע קנה כל קונה להעמיד עליו עמוד שטענד"ר של תפלתו ואותו המקום שהוא בעולם קנה מיד ולאלתר בשטר כסף ובקנין דברי קהל וחבר עיר שאין צריך יותר ומדינא שאם הי' אירע מקרה חלילה שלא גמרו בנין בה"כ והי' נשאר הקרקע משומם שלא הי' הקוני' צריכים ליתן סך עצום הלז עבור ד' אמות קרקע היינו משום דאנן סהדי שלא קנו אלא ע"מ שיבנו על המקום בה"כ ויעמוד הוא עליו להתפלל ואי לאו הכי אין אע"ג דלא התנו כן בפירוש מ"מ גילוי דעת טפי מההיא דזבין נכסיו אדעתי' למיסק לארעא דישראל וה"ל כהתנה בתנאי כפול שאם לא יבנו בה"כ אין בקנינו כלום אבל אם יבנו קנה מעכשיו ואין כאן דבר שלב"ל כלל ככל תנאי וע"מ וא"כ כבר קנה זה מקומו מול אה"ק עם מקום אשתו נומרי ה' סמוך לרבנית ואין אדם יכול לערער עליו בשום פנים ואידך החולק עלי' אעפ"י שהוא בן כפר יראה את המלך בנוה שאנן בבנוי כמו רמים בב"א הכ"ד הכותב בנחיצה רבה פרעסבורג יום ב' י"א מנחם תקפ"ט לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: