שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן קסט
שלום וכ"ט לתלמידי הרב המופלג בתורה ויראת ה' כש"ת מוהר"ר אהרן נ"י מורה תורה לעדת ה' בק"ק טאטיס יע"א:
נשאול נשאלתי מאת מכ"ת בנידון ראובן שבק חל"ח וציוה להשיא ב' בנותיו ובניו כדרך שהשיא ב' בנותיו הנשואות בנדן ותכשיטי' ופרנסת נישואי' ואח"כ יחלקו הבן עם ד' בנות בשוה ויש כאן ב' ספיקות. א' כי לא השיא ב' בנותיו הנישואות בשוה כי נדן השני' עולה יותר מסך נדן הראשונה וא"כ אין אתנו יודע איך להשיא הבנים הנותרים. ב' כי חתניו לוקחי בנותיו שיש להם שטח"ז כנהוג מערערי' על הצאווה כי ע"ז יוגרע שטח"ז שלהם:
פרנסת הבנות הוא מדינא דש"ס אך פליגי להראב"ד אומדין דעת האב ונותני' אפי' יתר מעשור נכסי' ולדעת הרא"ש דוקא עישור נכסי' ולא יותר והכרעת הט"ז והאחרונים היכי דאיכא אומדן טוב כגון שכבר השיא בת א' בחייו אזלי' בתרי' אפי' ליותר מעישור נכסי אך אי לא השיא בחייו רק אנחנו כאומדנו מדעתינו לפי עשרו וותרנותו על אומדן גרוע כזה אין לסמוך לגבות יותר מעישור נכסי וכן משמע הסכמת בית שמואל סי' קי"ג ססקי"ב:
וכל זה בלא ציוה וגילה דעתו אמנם בנידון שלפנינו שציוה וגילה דעתו גם הרא"ש מודה בלי ספק שאפי' יותר משיעור עישור הוה מדינא ליתן להן אך יען כבר השיא ב' בנות ולא השוה אותם ובצוואתם סתם ולא פירש נ"ל מאומדנא לעשות פירש לפירושו שכוונתו ליתן להבנות הללו כדרך שהשיא הראשונות פי' לפי אומדן עשרו שאם יהי' בשעת מותו עשיר כמו שהי' כשהשיא הראשונה יותן כמו להראשונה ואם כשני' יותן כמו לשני' או אפי' לא נשתנה העשירו' אם נשתנה הדיעה מקמיצות לוותרנות או בהיפוך או אולי העשירות עתה באופן אחר שלא כזמן א' משני הזמנים יואמד ע"פי ערך והמבינים ישכילו ואע"פי שכ' הט"ז ע"פי אומדנא גרוע כזו אין לגבות יותר מעישור נכסי מ"מ הכא שכבר השיא בנותיו וגם ציוה בהדי' הוה הך אומדנא רק גילוי מילתא בעלמא ויגבו אפי' יותר מעישור ניכסי ופשוט שכיון שכלו הבן עם הבנות א"כ דעתו הי' להשוות בסך נדן גם הבן עם אומדן הבנותיו הפנויות הנ"ל:
ועל השנית שחתניו מערערי' על שמגרע כח שטח"ז שלהם הנה במהרי"ל סי' צ"ב כ' מי שנתן שטר מתנה לירש בנכסיו אין נכון להפקיע ולתת לאחר והובא בש"ע אה"ע ס"סי ק"ח בהגה"ה מ"מ המעיין במהרי"ל יראה דאינו אלא לכתחילה אבל אי הוה עביד מהני מדכ' רק אין נכון ושוב אח"כ באותו הדיבור כ' ועוד הי' אומר אם הי' לאשתו שט"ח על נכסיו שלא הי' מועיל כי היורשי' יכולי' לטעון שדברי' טמונים ידע אצלה וכו' ע"ש משמע דוקא בסיפא בשט"ח לאשתו אין מועיל אבל ברישא אינו נכון ושארית ישראל לא יעשו עולה אבל אי עבר ועביד קנה אידך וכן משמע במרדכי פ' י"נ סי' תקצ"ט יע"ש וכ"כ בתשו' שארית יוסף סי' י"ב אך אי כתוב בשטח"ז שקיבל על עצמו בח"ח ובשד"א שלא להפקיע ושלא יתן שום שטר וכו' צ"ל בכי ה"ג אי עביד לא מהני וכן יש להוכיח ממ"ש בשארית יוסף סוף סי' ס"ב ומשמע אפי' בלא ערמה אין לו לתן מתנה ובנחלת שבעה סי' כ"א סק"ג מסופק קצת בזה ומ"מ מסיים מ"מ יראה לנפשו מעונש החרם וכו' יע"ש ומכ"ש מתנת שכ"מ שאינו חל אלא עם יציאת הנפש וכבר קדם זמן פריעת חוב שטח"ז:
ומכ"ש בשטח"ז שלנו שהחוב עיקור וכ' ב"ש סי' צ' סק"ד וז"ל אע"ג שיכול להתנות בין היורשים שלו מה שירצה מ"מ בענין שטח"ז אינו יכול להתנות שום דבר עכ"ל כוונתו דקיי"ל כריב"ב דניתן רשות להאב להנחיל למי שירצה מבניו ולהרבות לא' ולמעט לא' והוה סד"א דשטח"ז לא עדיף מיורש דאורייתא ממש שיכול האב לעשות מה שירצה קמ"ל הכא החוב עיקור אלא שפרעון החוב הוא חצי חלק זכר וע"כ אפי' ריבה לא' ומיעט לא' מזכרי' מ"מ משערי' בתחלה כמה מגיע לחצי זכר אלו לא ציוה האב ואותו החלק יותן להבת בפרעון חוב ואח"כ יעשו עם הנכסים כמו שציוה האב:
אמנם מ"מ מה שציוה האב וגילה אומדן דעתו לתת לבנותיו הפנויות שהוא מדינא הש"ס קודם לירושת הבן הוא ג"כ קודם לחח"ז כמ"ש סמ"ע סי' רפ"א סקי"ד ע"ש וה"ה פרנסת הבנות אבל נדן הבן שאינו מדינא אלא מכח הצוואה לאו כל כמיני' להפקיע שטח"ז ע"י מתנות שכ"מ כנ"ל:
והנה מבואר בתשו' חינוך ב"י סי' קי"ג קי"ד דכשנותנים לפנויות כדרך שנותן לנשואות אזי גם שטח"ז נותנים להם וטעם נכון הוא והשתא לפ"ז בנידון שלפנינו אם לא ירצו להתפשר יהי' הדין כך טרם כל אפרש לפי אומדנא לב' פנויות נדן ומתנות וצרכי חופה לפי הראוי ואח"כ ישוער אלו הי' יורדי' עתה לחלוקה הלא הי' מגיע גם לפנויות חצי זכר מלבד הנ"ל ע"כ יחלוקו הנכסים לששה חלקים ויותן לב' הנשואות לכל א' חלק הששית היינו מלבד ספרים וקרקעו' שאין לשטח"ז חלק בהם:
ואחר שנטלו הנשואות ב' ששיות נחזור לצוואת האב שיטול הבן בראש נידוני' וצרכי חופה שלו כדרך שיטלו הבנות הפנויות ואח"כ הנשאר גם ספרים וקרקעות יוחלק לשלשה חלקים ויטול הבן וב' פנויות כא' שליש והנשואות מופקעות המה מכל וכל:
אך אם יתרצו לקיים צוואת האב ולבטל שט"חז שלהם אזי יטלו תחלת ג' בנים הפנוים נדן ופרנסת חופה שלהם ואח"כ יחלקו כל הנכסי' לחמשה חלקים בשוה ויטול כל א' חלק חמישית וטוב מזה ומזה לבצע הריב ולכנס בפושרים והאמת והשלום אהבו הכ"ד הבע"הח א"נ דש"ת. פ"ב מש"ק נגהי ליום טו"ב כסליו תקצ"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: