שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן קס
החיים והשלום להרב הותיק המופלא מה' איצק וכו' אב"ד דק"ק ש"ד יע"א:
אשר אותה נפשו היפה אודות גומר בת דבלים התובעת לא' שנדר לה באתננה שישא אותה וגם תובעת שכר הנקת הולד אשר תוליד והוא כופר הכל הנה מ"ש מעלתך מדברי רמב"ם בטור א"ע סי' קע"ז שאם הבת תובעת אותו אנסתני או פתיתני צריך לישבע היסת התם בקטנה שצריך לשלם לה בושת ופגם אבל גדולה שמחלה על הכל אין עליו שום תביעה מהתביעות האלה ואין זכר למו:
ואודות שכר הנקה אם הי' ברור גמור שהולד ממנו כופין אותו הב"ד לשלם לה שכר הנקה כי חייב במזונות בניו הקטנים מדין צדקה וכופי' על זה וממילא מוכח שאין האם מחויי' להניק בנה ותוכל להשליכו תחת אחד השיחי' כי החיוב עליו ולא עלי':
ואמנם אם הוא כופר שאינו בנו מי ישביעו כיון שאינו חיוב ממון אלא צדקה בעלמא ותו שלא תוכל לטעון עלי' בריא אתה ידעת שהוא בנך ודאי כי אפי' בא עלי' אפשר שאינו בנו ועוד מה לה עמו אם לא תרצה להניק תניחנו ותלך לה ואם הב"ד אבוהן דיתמי וישביעו אותו ע"פי ע"א דהיינו טענת חנם אין משביעי' ע"פי עד פסול כזאת האם יעיי' בח"מ ס"סי' ע"ה והב"ש ס"ס ע"ב קיצר בזה:
אמנם מה שטוענת שנדר לה באתננה לישא אותה נראה לכאורה שתוכל להשביעו ואם כי שווי' אנפשי' חתיכא דאיסור' במה שאמר אין הולד ממנו ואסור לישא מינקת חברו ז"א ימתין כ"ד חדש וישא אותה כאשר נדר לה באתננה ואו ישבע היסת שלא בא עלי' או שלא נדר לה ונ"ל א"נ נשבע שלא נעברה ממנו נמי סגי דאפי' בא עלי' ונדר לה לישא אותה מ"מ כיון שנתעברה מאחרים א"כ איהי אפסדה נפשה שגרמה שלא יכול לישא אותה מיד וצריך להמתין כ"ד חדש ומצי למימר אדעתא דהכא לא נדרנא אלא שלפ"ז אפשר שצריך לשלם לה בשת ופגם כמו קטנה דאדעתא דהכי לא מחלה אלא ע"מ שישאנה ויש לדחות וק"ל:
והנה הב"ח בח"מ סי' פ"ז שדא בי' נרגא בהך שבועה שעל אתנן כי כל נשים שלנו שהם פנויות נדות הן וקים לי' בדרבא מיני' וש"ך שם סקנ"ח תמה עליו דהא לא קיי"ל כר"נ בן הקנה שהי' עושה י"הכ כשבת ולפע"ד טעמי' דהב"ח משום דניתן להצילו בנפשו ובחידושי הארכתי ואין כאן מקום להאריך ואין לנו אלא דברי רמ"א שישבע ואם ע"י איום שבועה חוזר בו ומודה לדברי' כבר הורית מאז שמותרת לו ואין לך אמתלא גדולה מזו שמחמת כיסופא כפר ומאימת שבועת שוא חוזר ומודה ואין זה דומה לתשו' צ"צ סי' ק"ד והדבר מובן כיון שאין כאן אימת יסורים רק אימת שבועת שוא א"כ לא יודה על שקר ומותרת לו ובתשובה אחרת הארכתי בזה ואין כאן מקום לקבל אריך וה' ימיו יאריך הכ"ד החותם באהבה. פ"ב נגהי ליום ב' כ"ה טבת תקצ"ו לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: