שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן קיט
בריך רחמנא דיהיב לן מוריין באוריין תליתאי, שמוהו נוטר כרמים כרם ה' צבאות רישי דהני גינאי, שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר יומם ולילה לא ישקוט עסיק באורייתא ולא לאי, חכו ממתקים וכלו מחמדים איהו וגלתי' יאי, שינייך שנונים מלתעו' כפירים ארי' דבי עילאי, ה"ה ידיד ה' וידיד נפשי הגאון רב רחומאי, חכם הכולל, עוקר הרים וכולל, חד מן קאמיא כקמאי דקמאי, כבוד קדושת שמו מהו' אברהם אליעזר סג"ל איש ירושלים נ"י לנצח יהל אורו הרואה אומר ברקאי, צהלי ורוני יושבת בת טריעסטא לך קראי לך תנאי, עוד תשמח ותגל ירושלים נוה שאנן בראותה גאונו בקרבה, והוא פלא איש, ואיש יולד בה, והוא יכוננה עליון אתה אל ראי אמן:
בריש כל מראין אנא תם ולא אדע במה אכף ואקדם אלף תודות לאיש חמודות מנאי ומגלימא דעל כתפאי המה אנשי שם טוב בני קהלתו יחיו על כל הטוב אשר הוא הטיב והוא ייטיב בהטבת נר מצוה בשלוח אתרוגים מהודרים כפי הזמן ומטינא לי' למר מלי חפנאי טיבותא מאל הטוב יהי' שכרו כפול מגבהי מרומים ומי יחוש חוץ ממני על שלוח קן מגלתא גלי לדרעא ונפל נהורא נהור דבריו כשרגא בפי' דברי הירושלמי ועם האדון הסליחה הנה שלוחה דעתי בכוונת הירושלמי והיות כי נזקקתי להלכה ולמעשה ע"כ ארשת שפתי יערב לפניו בבואי דרך ארוכה ושם בארה והיא לוטה פה ועיניו הבדולחים לנוכח יביטו ואת אשר יבחר בו הקדוש ודלא שמיעא כלומר לא סבירא למר עלי יבואו הדברים ניתנו להשבון אי"ה:
ואשר בדק לן מ"ט השמיט הרמב"ם הך מתני' דכהן שגירש על תנאי ולא נתקיים התנאי אין בו משום ריח הגט לפוסלו מכהונה כמבואר בגיטין פ"א ע"א גם בעיני יפלא ולהוציא חלק א"א ואין בהמ"ד בלא חידוש אמנם באמת לכאורה במגרש על מנת או מעכשיו דקיי"ל מותרת להנשא מיד ואינה צריכה להמתין עד שנתקיים התנאי וגם אינו יכול להוסיף על התנאי ולא לבטלו א"כ הסברא נותנת דתיאסר לכהונה אפי' לא יתקיים התנאי לבסוף כיון דכל אותן הימים הי' מותרת לעלמא ואסורה לכהונה א"כ גם אח"כ כשנתבטל התנאי לא תחזור להתירה ואמנם דברי ב"ה אמורים בתנאי דאם תעשי כך וכך דאין כאן שום התחלת גירושין עד שעה שיתקיים התנאי ובהך הא דאמר ב"ה דאין כאן אפי' ריח הגט אבל תנאי דע"מ ומעכשיו י"ל דמודה ב"ה דפסולה לכהונה הנה כי כן י"ל דמתני' דגיטין פ"א ואתי' כר' יהודה דלית לי' זמנו של שטר מוכיח עליו אבל לר' יוסי דס"ל זמנו של שטר מוכיח עליו ואין גט בלא זמן א"כ לא מבעי' לבי דינא דשרו משחא דס"ל גם בגיטין כר' יוסי והם יאמרו ע"כ דלא אמר ב"ה דבר זה מעולם אלא אפי' להרמב"ם דס"ל כר' יוסי בממון ולא בגטין ומטעם שכ' והאריך בכ"מ רפ"ח מגירושי' מ"מ כיון דשטר כזה בממון דינו מעכשיו א"כ בגיטין ה"ל עכ"פ ריח הגט ופוסל לכהונה:
וראי' לסברא זו מדברי מרדכי ס"פ מי שנשאל על כהן שגרש ע"ת אי מותרת לו והשיב דמותרת כבמתני' ושוב מייתי ראי' מסוגי' פ"ק דיומא דכה"ג ביה"כ ומיוצאי למלחמת ב"ד וקשה כיון דמשנה מפורשת היא א"כ הראי' מיומא הוי כיהוד' ועוד לקרא אבל להנ"ל ניחא משום דאי ממתני' איכא למימר דוקא בתנאי דאם ואליבא דר' יהודה וכנ"ל אבל לר' יוסי ומכ"ש בתנאי דע"מ אימא לא משו"ה מייתי ראי' מגירושי' כה"ג ביה"כ דע"כ בתנאי דע"מ גירש באופן שתהא מגורשת למפרע משום ב' בתים ואפ"ה הותרה לו אותה שלא נתקיים תנאה וכן מיוצאי למלחמת ב"ד למאן דס"ל על תנאי גרשו עכ"ל שגרשו בתנאי מעכשיו דאי בתנאי דאם לא הותרה בת שבע לדהמע"ה וא"ש דברי המרדכי ומ"מ הרמב"ם לא סמך עצמו על הראיות הנ"ל דההיא דמלחמת ב"ד המרדכי גופי' לא סמיך עלה כמבואר שם ומפ"ק דיומא אין ראי' כולי האי מכה"ג ביה"כ כיון דלא אפשר בענין אחר לא החמירו חכמים ובירושלמי באמת לית לי' דמגרש לה כמ"ש תוס' יומא י"ב ע"ב ד"ה ולחדא וכו' והשתא ניחא בירושלמי דקדושין פ' האומר במתני' יש לי בנים דמבואר שם דכהן אינו יכול להחזיר כשגרש על תנאי ולטעמי' אזיל כנ"ל:
יהי' איך שיהי' לא ברירא לי' להרמב"ם לא לאיסור ולא להיתר משו"ה לא מייתי לי' כנלע"ד לפי חומר הענין:
ועל דברי תוס' בגיטין כ"ח ע"ב בסוף הדבור שכ' להוכיח דסמיכה לא מעכב אפי' מי שאינו ראוי' לבילה מדכתי' וכי יטהר מזובו ולא מנגעו ולענין קרבן איירי פי' שיבי' קרבנו קודם שיטהר מנגעו ש"מ שאינו מעכב ותמה הגאון מהר"י ברעסלא ז"ל בתשו' זכרון יוסף חלק א"ע סי' י"ב הא זב מביא קיני' עופות דלא בעי סמיכה ועיי' שם תי' דחוק ולפי עוצם חומר הקושי' נ"ל דלשיטת תוס' דגטין וזבחי' דקרא לענין קרבן מיירי ודלא כרש"י דמגלה ותוס' פ"ק דמ"ק א"כ יש להוכיח כך איך הוה ס"ד דלא לטהר מזובו עד שיטהר תחלה מנגעו והכל מטהרת קרבן מיירי קרא א"כ לא יטהר מזובו לעולם דהא מנגעו לא יטהר לעולם עד דמייתי קרבן מצורע דבעי סמיכה וקרבן מצורע לא מצי לאתויי עד שיטהר מזובו דהרי אינו ראוי' לבילה לסמוך וא"כ לעולם לא יטהר ואע"כ נדע ממילא דיכול להטהר מזובו בלא טהרת נגעו וא"כ קרא למה לי אלא מדאצטריך קרא שמע מינה דסמיכה אינה מעכבת אפי' אינו ראוי לבילה וא"כ שפיר הוה ס"ד דבעי' טהרת נגע קודם לטהרת זיבה וא"ש זה הוא מה שנ"ל לפי חומר הק' והיינו להלכתא דקרבנות מצורע טעוני' סמיכה מן התורה דכן פסק רמב"ם ועיי' תוס' זבחים ל"ג ע"א ד"ה סמיכת וכו' ואחתום בכל חותמי ברכות ושלום תניין בכל אשר יפנה יצליח באותו ענין ותחזינה עיניו בנין הנקרא קנין כנפשו הקדושה והטהורה ונפש אוהב נאמן. פ"ב נגהי ליום ד' ט"ו שבט תקע"ו לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: