שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן קיג
תיתי שלמא רבא משמי' וחיים טובים לראש הרב הגאון הגדול המפורסם נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מהו' אלעזר לאנדוי סג"ל נ"י:
הגיעני מכתב ממונקאטש ובתוכו לוטה העתק תשו' מכ"ת בענין מנעל של חליצה ושם נאמר כי מכ"ת צווה לשלוח לי דברי קדשו וכמדומה לי ראה מכתו"ר בתשו' שכתבתי אני [עיין סי' הקודם] שמ"ש יש"ש דבמס' שבת מוכח דסנדל הי' משני חתיכות וכתבתי שאינני מכיר ראיתו ומפני כן כ' פר"מ לשלוח לידי תשו' כי שם בארה ראי' היש"ש אהו' הגאון יחי' לאי"ט לא נעלמה ממני גמ' זו אבל לדעתי צורת הסנדל לדעת הגדולי' שבנ"י הי' כעין מעברתא דתפילין שהי' מעור א' וכופלי' אותו ותופרי' או מסמרי' אותו בצד השני וס"ל להגאונים דכל למעוטי תפירו' עדיף שלא יבוא להתרפט ע"י פתח חרצבו' התפירות גם מ"ש מכתו"ר ראי' משבת דלא שייך ריפוט אלא בעליון ולא בתחתון בודאי גבי אשה בשבת לא שייך גנאי אלא בעליונו וא"נ נאמר לדמו' הך דחליצה להתם מ"מ בלי ספק דשייך גנאי בפתוח תפירות המחבר תחתון לעליון והחוש מעיד זה שהוא גנאי גדול בפירוד הדבקי' ועוד מסברא נראה דמרופט בתחתיות הסנדל פוסל טפי לחליצה משום שאין שם סנדל עליו שעשוי' להגן ועיקרו ההגנה בתחתיות הרגל כמובן והא דלא גזרי' משום ריפוט בתחתיותו היא הנותנות כיון דרובו מרופט בשוליו בטל שם סנדל מיני' לגמרי' וליכא למיגזר שיחלוץ בסנדל כי הא וקצתו מרופט כשר בדיעבד א"כ ליכא למיגזר אלא משו' ריפוט בעליונו שאפשר שיהי' רובו מרופט ועדיין לא בטל שם סנדל מיני' כיון דעיקור ההגנה קיים ואיכא למיחש שיחלוץ בו זה מה שנלע"ד מ"מ בעיקור הדין אין דבר חוצץ בינינו ולא אטריח עליו ביותר וה' יחתמהו לאלתר לחיים ארוכים כאות נפשו היפה ונפש החותם בכל חותמי ברכות. פ"ב יום ב' ח' תשרי תקע"ג לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: