שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן קח
שלום וכ"ט להרב המופלא הותיק כבוד מו"ה יעקב נ"י אב"ד דק"ק ביטשקע יע"א:
מכתבו הגיעני מגלה עפה מאריך מאוד בסיפור מעשי תעתועי' מאשה פריצה אשת פריץ א' איהו בקרי ואיתתי' בוצינא וכל המאורעו' אשר כל השומעי' תצילנה אזניו ההיתה כזאת בישראל בתוך עדה קדושה והלום ראיתי פס"ד שיצא מאת מעלתו ביום ב' כסליו אשתקד ושקבלו הבעל על עצמו שלא יתן עוד מקום בביתו ודריסת הרגל וביחוד לרווקי' הנחשדים הידועים וקיבל ע"ע שאם יעבור אפילו בפחות שבדברים יאמין על עצמו אפי' מאן דהוא אז יקוב דינה את ההר ככל דיני הנחשדת כאלו נתוודע ע"י עידי טומאה ברורי' ושלא יהי' נמנה עם מנויי הקהל ויסתלק מחזקת הקהלה מכל וכל אלו תוכן דברי פס"ד ולשונו ממש ושוב חזר הרינון למקומו כמ"ש והאריך בסיפורו מעשיות שלו:
אשריו ואשרי המחזיקי' בידו לשבר מלתעות עול ולבער הקוץ מנוד מכרם בית ישראל ותמהתי אם ימצא במחנה עברי' הקדושי' - לאלוהיהם - מי שירצה להתחבר ולישב עם איש כזה בהתחבריו' התמניות ח"ו אם לא ישוב הוא וביתו ויטיבו דרכם ויגדרו גדר ערוה וראוי ומחוייב לכל איש מישראל אשר יראת אלקים נגע בלבו לעמוד בפרצה הזאת ולטהר קהל קדשכם מזוהמת זימת איש וביתו זו אשתו ולמנוע רגל מבתיהם ומי שמע כזאת מי ראה כאלה לאיש כזה יתנו רשות וחכירת היין בביתו להרגיל בתוך ביתו שותי יין והרבה יין עושה ובוער כאש בנעורת איה חכמתכם ויראת ה' הלא תהיו למכשול מזכרת עון לבית ישראל ח"ו לא תהי' זאת לכם למכשול ולפוקה ואם רשות נתונה משרי המדינה תכריזו בארור ושמתא מי שמרגיל עצמו בבית נואף הלזה ויהי' לאות לבני מרי אך בלי רשות משרי קומידאט לא תעשו כן אבל בלי ספק שיתנו השרים רשות לגדור גדר ערוה ודי בזה:
אך מה שנוגע לדינא לאוסרה על בעלה לכופו להוציאה הנה בלי ספק שמצוה עליו לגרשה אך באשר איהו בקרי וצווח לא בעינא למיעבד מצוה לא מצאתי בכל העדיות שכ' מעלתו שום עדות שתיאסר עפ"י ב"ד ושיכופוהו להוציאה אם לאו שהוא בעצמו יוציא רשעה מביתו אבל לכוף להוציא לא ידעתי דב"ד בעדים הוא דמפקו והיינו ב' עדים כשרי' ויעידו בפני האשה ושראו כדרך המנאפים שוכבי' זע"ז אעפ"י שלא ראו כמכחול בשפופר' מ"מ אמרי' מסתמא נעשה מעשה דאש בנעורת כמ"ש הרא"ש ספ"ב דיבמות אבל אם לא ראו כך אין ב"ד מוציאי' ומכ"ש על היחוד שאין אוסרי' ואפי' דברו דברי ניאוף ושחוק ונתיחדו מתוך אותן הדברים דלמהרי"ק אוסרי' על אותו היחוד היינו לכהן כמ"ש בית שמואל סי' ז' סקל"ד והכא ליכא אלא ע"א זכר שהעיד שלא בפניה ושלא בתורת עדות אלא נמספר דברים בעלמא שבלילה דפק על פתחה שהיתה סגורה ובא בחור א' ופתח לו הפתח ושארי סיפורי מעשים מהרווקים לא נאמר בדיבורו של א' מהם שזינתה עמו אלא יש לפרש שעשה עמה מעשה שגעונות וכמו שאמר א' להדי' שה' הצילו מגוף המעשה א"כ אפשר גם אידך ניצול וכל שלא אמר בפירוש מה נעשה ומה הי' אין לאוסרה על בעלה ובכל זה אינינו אלא ע"א וקינוי שקינא לה מעלתו עם הקהל אין בו ממש חדא שלא אמר בלשון קינוי אל תסתרי עם פלוני אלא לבעל הזהיר שלא ירגיל אנשים בביתו ואין זה לשון קינוי ועוד לא מצינו רשות לב"ד לקנאות אלא כשאין הבעל לפניהם אבל אם הבעל כאן ואינו מקפיד על אשתו כי תנאפנה אין בקינוי ב"ד כלום ואעפ"י שהכריחוהו שעל כרחו ענה אמן אחר ששמע הפסק מ"מ כיון שע"כ הי' מסתמא מחל לה הקינוי כאשר עינינו רואות שכל מה שמספרי' שנעשה אח"כ הכל הי' ברצון הבעל וידיעתו ואדרבא הוא מתקוטט עם הרב והקהל שרוצים למחות בידה וקיי"ל בעל שמחל על קינוי מהני מחילתו וכשנסתרה אח"כ אין אוסרי' על אותה הייחוד ומכ"ש שאין לאסור על עדות נשים שנתיחדה בעגלה א' עם רווק א' ומכ"ש מה שנפל מהעגלה ומצאוהו ערותו מגולה אינינו שום ראיי' שאפשר ע"י הנפילה מהעגלה נתגלה ועוד שאין כאן אלא עדות נשים ומ"ש מעלתו כל שמצוה להוציא כופי' ג"כ תמהתי עליו יעיי' ב"ש סי' קט"ו סקי"ט ויע"ש ס"ק ל"ה יעיין סי' קע"ח סעי' ו' וסעי' י"א י"ב י"ג וסעי' ט"ו ויע"ש ב"ש סקי"ד ותל"מ. אחזור מעניני של שטר בשיטה אחרונה הי"ת יעזור לכם לגדור גדר ולעמוד בפרץ והוא יתן בלבם של פורצי פרץ שישובו מדרכם הרעה וייטיבו דרכם ויהי' אחריתם טוב מראשיתם הכ"ד. פ"ב כאור בקר ליום ה' י"ב טבת תקפ"ג לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: