שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן פו
שלום לי"נ הרב המופלא כמ"ה מאיר נ"י יושב בשבת תחכמוני בק"ק קאנישא:
מכתבו הנעים הגיעני יום א' דחה"מ ואז הגיעני גם מכתב מהרב המאה"ג דק"ק רעכניץ אשר עוררני ג"כ לטובת מכ"ת נ"י אבל לא הי' צריך לכך כי גם מאז לקחה אזני שמץ מנהו כבר הקדמתי לכתוב להקצין ה' ליב שארני נ"י ושם יראה הרואה מה דעתי בזה והנה בעו"ה מרוע וחולשת מזגי לע"ע נגרשתי זה לילות שתים מהסתפח מצל סוכה ד' ירפאני ויחזקני וגלל כן לא יכולתי לצאת בכותבת הגסה דמיתבא דעתי' ואעפ"י שהמועד לא מנעני מבוא באורך בד"ת ובשאלה שהשעה צריכה לכך מ"מ חולשה מנעני בעו"ה והנה ביום אתמול בא לכאן תלמידי מו"ה אייזק במו"ה עוזר נ"י חתנו של התו' כהר"ר ליב הנ"ל ולא יכולתי להשיב פניו עכ"פ בקיצור נמרץ:
ע"ד החליצה שנעשה לפניו וב"ד הצדק דווארדיין ועתה מעוררים עליו שהי' היבם קטן ועדיין לא הביא ב' שערות לפי דברי המעררים ראשון תחלה נאמר מספר השנים אשר לא יחקר עפ"י הרבה מאנשי ק"ק א"ש לכאורה אם נפסל עדות האב ובעי' דוקא שני עדים כשרים להעיד על השנים א"כ בעי' עדים היודעים וזוכרים יום לידתו ממש כי אלו אנשי ק"ק א"ש המעידים עתה שהוא כבר בן י"ג שנים כולם ע"פ האב המה מעידים וא"כ אין ממש בעדותם אבל זה ליתא אעפ"י שהאמת כן הוא שכל עדותן הוא עפ"י מה שהוחזק האב את הבן בחזקת יג"ש מ"מ כיון שהחזיק כן שלא בשעת מעשה עדות יבמה והוחזק כן הרי הוא נאמן אפי' לסקול על ידו כאותה אשה שהי' מורכב בנה על כתיפה בפ' עשרה יוחסין וכמ"ש הרמב"ם גדולה מזה לענין ע"א דעלמא מהימן בכה"ג לעונשים ע"י פי"ו סנהדרין הלכה ו' אני אמרתי מאז שאם לא נאמר כן לא תמצא אדם לוקה ומביא קרבן על נדה דמי יאמר שהיא נדה אם לא ע"ד רחוק שראינו אשה ערומה ודם שותת ויורד מאותו מקום ממש שאז נאמר חזקה דמים יוצאים מן המקור בהרגשה שאז אפשר שילקה ויביא חטאת הבא עלי' וזהו מציאת רחוק וע"כ צ"ל כיון שהאשה החזיקה נדה והיתה נאמנית אז שהיא נדה ואז לא הי' העדות לענין עונשין א"כ הבא עלי' אח"כ חייב מן התורה וזה כדברי הרמב"ם הנ"ל באופן שעדות השנים עפ"י אנשי ק"ק א"ש הוא עדות גמור וכשר מה"ת והנה לפ"ז אחר שמצא מעלתו ריבוי שערות שהי' ראוי' לכוף ראשן לעיקרן וגם גומות הי' מהראוי לחלוץ כמבואר בדברי מעלתו וכל ספרן של צדיקי' הי' פתוחים לפניו כנראה מדבריו אעפ"י שלא הי' בהם גם אחד שהי' גדול כאצבע אמה וגם כי זה לא הוזכר בש"ס וראשונים בשום מקום ואין לפקפק על זה:
אך זה מה שמערער הרב המערער שהאב הביא החלוץ לפניו ובדקו ולא מצא שום רושם שיער הנה אם הי' כאן ב' כיתי עדים המכחישים זא"ז (כי לע"ע לא נשמע ולא נתקבל שום עדות כ"א דברי המערער יחידי ומעלתו גבה עדות שני') אבל א"נ הי' כאן ב' כיתי עדים המכחישי' אע"פי שמן הדין הי' לומר אוקי תרי להדי תרי ואוקי אשה בחזקת איסור מ"מ הכא קיל אדרבה אוקי גברא אחזקת שהביא ב' שערות חזקה דרבא כיון שיש עדים שעברו עליו יותר מי"ג שנים זמן רב ועוד קולא אחרת כבר יצא הדבר בהיתר קודם ביאת עדות השנים וזהו סברת הר"י בר ברוך כתובות כ"ו ע"ב:
אך כ"ז היינו צריכים אי כת השני הי' מכחיש הכת הראשון לומר היינו באותו מעמד שאתם אומרים שהיו בו שערות אז היינו שם ולא הי' בו אבל עכשיו שמעידים על זמן אחר א"כ הא קי"ל שני כיתי עדים המכחישים דיינינן לעולם כאינן מכחישים ומתרצי' על צד הרחוק וא"כ היו לנו לומר שנשרו בין כך כדי לקיים דברי הראשונים מכ"ש הכא שהדעת נותן שהאב העבירם במזיד להנאת ממון או לנקום נקם כמבואר וראי' ברורה כי מי נתן עיניו וידיו למשמש באותו מקום של בנו ולהביאו שנית לב"ד אחר שכבר עבר זמן רב מהחליצה וכי כך דרכן של אבות לעיין על דברים כאלו ואם לשם שמים עשה כזה הלא ביום החליצה הי' הוא שם הי' לו לעמוד על גבי הבודקי' ומה דקמן דבא עכשיו בשעה שרצתה היבמה להנשא לאיש אחר אין זה כ"א רוע לב והתירוץ לתרץ העדים הראשונים הוא תי' מרווח ופשיטא לקיים עדותן ואולי הי' אפשר לומר כיון שמעלתו הזכיר גם גומות בדבריו אעפ"י שלא הי' צריך להם מ"מ כיון שהזכירם הו"ל כבא לידן בשטר וחזקה דכיון דחזקה מכח שטר אתי צריך לברר וה"נ אפשר גבי גומות מכח שערות אתי והיכי דאפשר לברור עדיין יש לברורי דהו"ל כמו שלח ואחוי לך גבי בעל מום בקידושין ס"ו ע"ב אבל לענ"ד א"א לברר דכ' הטור סי' קנ"ה בשם התרומות דאין אנו בקיאים בגומות ופשט הכוונה לענין מיאון אין אנו בקיאי' לומר לא ראינו גומא להחזיקה קטנה אבל בודאי ראינו גומא מהימן וכ"כ בנב"י סי' צ"ב וא"כ מעלתו שראה הגומות מי יכול להכחישו שהרי לא ראינו אין ראי' אין אנו בקיאים והו"ל אי אפשר לברורי ואינו דומה לשלח ואחוי לך והדרן להנ"ל דאתתא דא לענ"ד מותרת לכל גבר דיתצביין והגם שכתבתי בנחיצה רבה מ"מ מאת ה' היתה שבא למחיצתי עתה הרב המוסמך מו"ה מרדכי טאסק רב"ד דפק"ק יע"א והרציתי הדברים לפניו והסכים להתירא בלי פקפוק ע"כ יהי' לבו של הקצין ה' ליב סמוך ובטוח בכל הנ"ל וחתמתי שמי. כ"ב יום ד' ג' דחה"מ סכות תקס"ח לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: