שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן פא
שלום וכ"ט לידידי הרב המאה"ג החרוץ המופלג ומפורסם לשבח ולתהלה כש"ת מהו' בער נ"י אב"ד דק"ק אייבשיטץ יע"א:
יקרתו הגיעני פה בהיותי עוסק ברפואות פה במרחץ ושיהוי מצוה לא משהינין ע"כ אמרתי להשיב מיד ולא יאוחר דבר נידון יבמה רכה וענוגה עני' אשר לא נס רגלה הולך למרחקים והנה היבם גדול האחים ונד בארץ לא נודע לו מקום ידוע ושני לו אומרים שנמצא במקום פלוני במדינת הגר רחוק כמו מ' פרסאות וכולי האי ואולי לא נמצא שם ואפי' נמצא שם זה אין ספק שהוא לא יבוא אל מקום היבמה לחלוץ לה וקשה ליבמה לילך אחר היבם כנ"ל ונמצא ג' אחים צעירים במקומה שרוצים לחלוץ לה אם נכון הדבר שיחלוץ הקטן במקום שיש גדול במרחקים באופן הנ"ל:
במתני' פ' החולץ ל"ט ע"א תלה בקטן עד שיגדיל או בגדול עד שיבוא ממדינת הים אין שומעין לו מלשון מתני' משמע דאע"ג דקיימ' דהיבמה הולכת אחר היבם מ"מ לא יכול לתלות בשום אופן שהיא תלך אחריו אפי' אינינו מד"ה אך אם סופו לבוא לכאן הוה סד"א שיכול לתלו' בו קמ"ל כיון שהוא מד"ה אינינו יכול לתלות בו וכ' ב"ח סי' קס"א מדה"י לאו דוקא אלא מדינה אחרת לאפוקי עיר רחוקה באותה מדינה ומייתי ראי' מריש גיטין דכ' תוס' כל ח"ל קרוי מדה"י וכדאמרי' פרעתי בפני פלוני ופלוני והלכו למדה"י אלא שהאריך עלינו הב"ח ז"ל ואמר שיעור מדינה אחרת היינו שמדברים בשפת לשון אחר כמו בחילוק ארצות סוף כתוב' המבואר בש"ע א"ע סי' ע"ה (ובס' ב"ש נדפס בטעות ספ"ה וצ"ל ע"ה) אך בסדר חליצה שבתשו' מהר"י מינץ ומייתי לי' ב"ש הנ"ל מעשה שהי' היבם בפאריז והיבמה עם יבם צעיר רחוק ס' מיל ופסק שהקטן יחלוץ וכ' ב"ש מזה מוכח דלא כב"ח דאפי' במדינה בעיר רחוקה קצת דס' מיל הוא ט"ו פרסאות תלמודיות מהלך יום וחצי ואפ"ה לא הצריך להמתין ופסק כן בשם ט"ז ע"ש:
ואע"ג דמעשה שהי' הכי הי' רחוק ס' מיל מ"מ הואיל ונפיק מפומי דגברא רבא אמרתי להסביר בו סברא דבתשו' חכם צבי סי' ק"ו ורמז עלי' המגיה במ"ל ריש הל' מגילה כ' אמ"ש הרדב"ז ח"א סי' י"ג דלא משהי' מצוה אע"ג דאח"כ יכול לעשות מן המובחר וזה קצת נגד תה"ד שפסק להמתין קידוש לבנה עד מש"ק והעלה ח"צ מש"ס ותוספ' ר"פ ד' אחין דחיישי' התם אדמתייבם חד ומת אידך ונמצא מצות יבמין בטלה ומחלקי' תוס' בין זמן מרובה לזמן מועט דלח חיישי' למיתה וה"נ תה"ד מיירי משיהוי זמן מיעוט לא חיישי' לביטול ומיתה משא"כ בשיהוי זמן מרובה אלו דבריו ז"ל והנה כן כ' תוס' בגיטין כ"ח ע"א דלזמן מועט שום מ"ד לא יחוש דאל"כ אשת כהן משיצא בעלה מלפניה לא תאכל בתרומה ולזמן רב כ"ע חיישי' ומה שיש בין זמן רב למיעוט פליגי והנה צריך שיעור וגבול בין רב למועט ואמרתי מסברא דאמרי' במס' מ"ק כ"ח ע"א ת"ר מת פתאום וכו' חלה יום א' וכו' חלה ה' ימים ומת זו היא מיתת כל אדם נמצא לשיהוי ה' ימים חיישי' למיתה וא"כ כיון שיש בינה לבין היבם גדול מהלך יום ומחצה ולא נתחייב האשה ללכת אחריו מספק שמא לא ירצה לחלוץ ונשלח אליו לשאול רצונו ואם אחר חזרת השליח תסע אליו הרי נשתהה ג"פ יום ומחצה והוא ביום החמישי ואם נמי יבוא היבם אלי' מ"מ יתאחר ג' ימים ובהא פליגי ר"מ ור"י ע"כ כשמהלך ס' מיל לא משהינן המצוה משום מצוה מן המובחר שהגדול יחלוץ ואמת כי במס' סוכה גבי עושי' בהמה דופן לסוכה משמע דפליגי בזמן ז' ימים ע"ש ואולי בהמה שאני מאדם:
שוב נזכרתי מ"ש בס' יערת דבש ח"ב סוף דרוש ג' דלפמ"ש רמ"א בתשו' סי' קכ"ד דכהן הגדול כונס בביאה קודם יה"כ ולא רק בכניסה לחופה וא"כ לפי מאי דאמרי' ריש יומא דמביתו פירש שמא תמצא ספק נדה וא"כ ע"כ אותה הביאה הי' ז' ימים קודם יה"כ וא"כ זמן רב הוא ז' ימים ודפח"ח ע"ש וצ"ל דלא תיקשי מש"ס מ"ק דה' ימים מיתת כל אדם י"ל לפי מאי דאיתא בירושלמי ובטש"ע י"ד רסי' של"ה דבפחות מג' ימים לא נקרא חולי א"כ הא דאמרי' חלה ה' ימים ומת היינו אחר ג' ימים נקרא חולי ומאז חלה ה' ימים וצדקו דברי יערת דבש וגם ש"ס דסוכה ומ"מ גם דברינו יוצדקו כיון דעכ"פ איכא למיחוש אחר זמן ג"פ יום ומחצה שכבר חלה שסופו למות בו לא יכול לחלוץ בחליו או היא תחלה ותמות לבסוף ותתבטל המצוה לגמרי:
ומ"מ נ"ל לקיים גם דברי הב"ח אעפ"י שהוא לא נתכוון לכך מדאמרי' במדה"י שכוונת ש"ס מדינה אחרת אפי' קרובה כמו שהוכיח מריש גטין א"כ תרווי' איתנהי במדינה אחרת שנשתנה בלשון ואויר וכדומה אפי' קרוב מאוד אין ממתינין ובאותה מדינה כל שרחוק שאפשר שתתבטל המצוה לא משהינן וא"כ בנידן שלפנינו כולהי טעמי איתנהי שלא להשהות המצוה ויחלוץ הגדול שבשלושה הצעירי' עמכם ולמטינהי שיבא מכשורי דהאי פסקא:
אין להתעקש ולומר למאי ניחוש אי נמי ימות היבם הגדול עדיין לא יתבטל מצות יבמי' דהא קיימי קטני' ואי תמות היא בימי' מועטי' הרי בלא"ה לאו בת הקמת שם היא זה עיקש דאפי' אם תמות מחר יש מ"ע ביבום או חליצה היום ולא אמעיט רק סריס ואילוני' והיא נמי אם ימות עברנו על זריזי' מקדימי' על מגן מוטב שתפוס הודאי להזדרז ולחלוץ היום ולא נסמוך על הספק של הגדול אחר זמן מרובה. יערגן סמוך לק"ק פ"ב כאור בוקר ליום ה' י"ב תמוז תקצ"ח לפ"ק. משה"קס מפפד"מ: