שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן פ
יקרת מכתב קדשו הגיעני בזמנו בהיותי בפיזינג ואמרתי לשעשע בפלפולי על דברי המרדכי והנח"ץ והנחתים עד בואי אהלי והנה לא נחתי ולא שקטתי והאידנא הגיעני מכתב קדשו שנית וענותנותו הרבני כי לא לגמרא ולא לסברא דידי צריך מר אך מצותו עוברת עלי והנני להשיב בקצרה:
אודת יבם שהיבמה אינה רוצית לילך אחר היבם לחלוץ והדרך רחוק מאוד והיבם צריך לישא אשה ולעשות קישור שידוכי' יפה כ' פר"מ גאונו דהיא מורדת הואיל שאינה רוצית לבוא אחריו ואפי' בארוסה מתיר רמ"א בא"ע סי' ע"ז סעיף ב' לישא אחרת כ"ש בזיקת חלוצה שהיא קיל טפי כמבואר בהגה' מרדכי דכתובות סי' רצ"א דקיל האי זיקא אשר רמז עלי' רמ"א סי' קנ"ט סעיף ה':
ואע"ג דמייתי ב"ש בסי' ע"ז סק"כ בשם הגה' מיי' סוף אישות דאפי' ארוסה מורדת אין מתירי' לישא אשה על אשה נ"ל דאין לעשות פלוגתא בין מהרי"ק סוף שרש ס"ג ובין תשו' מיי' מכמה טעמים חדא כמ"ש ב"ש בעצמו דהמעיי' במהרי"ק יראה שעיקור טעמא משום שהי' ידוע ומפורסם הטעם לב"ד ואפשר הגה' מיי' לא מיירי בכי האי גוני וא"כ שייך א"כ כל א' יטעון שמרדה בו ועוד דמהרי"ק נתלה בחכמי שפירא שתקנו להתיר לישא אשה על אשתו מורדת ונהי דלא מלאו לבם לעשות מעשה הכריע הוא בארוסה ומפורסם לב"ד יש לסמוך על הסכמת חכמי שפירא וא"כ י"ל הך דהגה' מיי' קודם תקנה הוה ועוד בהגה' מיי' מיירי שהאשה רוצית לקבל גט אך הוא רוצה לעגנה וא"כ שפיר כ' שלא יתירו לו לעבור על חדר"ג ויתבטל מפ"ו:
אבל מהרי"ק מיירי שהיא אינה רוצה לקבל גט וא"כ ע"כ א"א בלא העברת חדר"ג או לגרש ע"כ או לישא אשה עליו לכן התיר ואין כאן מחלוקות וא"כ בזיקת חליצה דקיל י"ל דאפי' בלא בטול פ"ו מתירי' כשהיא מורדת אך אחר התראת ב"ד שתבוא אחר היבם ואז אם לא תבוא יניח היבם בטחון או ישבע שבבוא יבמתו לא יעכב מלחלוץ כדרך שמשליש גט וכתובה ואע"ג דכ' ב"ש סי' קס"ה סקי"א דנשבע לחלוץ הוה כמתנה עמ"ש בתורה נ"ל היינו קודם שנפלה לפניו אבל אחר שכבר נפלה לפניו והוא חפץ לחלוץ ונשבע על כך חייב לקיים שבועתו דבהכי מתישבא בתשו' הרא"ש ופסק בש"ע י"ד סי' רל"ט ס"ז ובסדר חליצה סקמ"ו והחילוק קל להבין ודעתי מסכמת לדעתו הגדולה והרחבה וה' ירחיב לנו ופרינו בארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו הכ"ד מחו' החותם בברכת השנים כחפצו וחפץ. פ"ב יום ד' ח"י אלול תקע"ט לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: