שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן לח
שלום וכ"ט לה"ה הרב הדיין המצויין המופלג ומפואר מו"ה ישראל נ"י עפשטיין דק"ק פאפא יע"א:
גי"ה הגיעני נידון אשה ששמה מעריסה לביאה ומחמת שדרכם דרך עקש לשנות שם העריסה לשם גוים ע"כ נקראת בפי כל וגם חותמת עצמה לעני ועומדת עתה להתגרש איך לכתוב בגט וכתובה ושאר כתבים נאבדו:
הנה בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' פ"ח כ' שאין לחוש לתלות שם נקבה בזכר לומר ששמה לויה אלא מסתמא שמה לביאו ככתוב ביחזקאל ריש סי' י"ט ואמנם הגאון הלז לא ראה דברי הרד"ק שם ע"כ נסבך איך לכתוב כי בקרא כתי' לביא והיוד בקמץ אך הרד"ק שם כ' עיקור כמו שאנו רגילין לכתוב לביאה ה' אותיות הבי"ת בחירק והאלף בקמץ וה"ה נחה סי' נקבה ובקרא דגשת היוד משלמת החסרון ע"ש שקיצר וזה כוונתו וכ"כ בטיב גיטין מסברא דנפשי' וגם הוא לא ראה הרד"ק מדלא הביאו:
ע"כ יש לכתוב לביאה המכונה לעני ופשוט יותר מביעא בכותחא דצריך להזכיר השם שהרגילה עצמה בפי כל ואפשר אם רק נזכר שם לעני כשר דלא גרע מחניכתה אבל שם לביאה לבד פסול ונהי דאין לדמות לישראל שבח"ל ששמותיהם כשמות גוים דהתם מעיקרא מהעריסה כך שמם כגון שקורין פיגלה על שם ציפורה הינדל ע"ש השגל יושבת שגל כלבתא וכדומה אותן שמותיהן מעריסתן כך אבל זו ששמה מעריסה שם ישראל ובשאט נפש אינה רוצית להקרא בשם ישראל כדי להתדמות לנכרית ואינו דומה להנ"ל מ"מ גם לדר"ת אינו דומה שכ' דחלילה להזכיר שם גיות בכדת משה וישראל היינו אותו השם שנתנכר בו והמיר דתו בו אבל זו אע"פי שעותה במה שתשנה שמה מ"מ לא הוציאה השם הזה מדת משה וישראל:
ודינו של ר"ת גופ' צריך סברא להסביר מאין לו דפשיטות דחלילה להזכיר שם גיות בכדמו"י ומה בכך וכי גט קדושה יש בו וכיון ששמו כך ועי"ז השם יהי' מוכח מתוכו מי הוא המגרש מה לי שם מומר או שם יהדות ובחי' למס' גיטין ל"ז ע"ב כתבתי קצת הסברא דרוב מומרי' אינם מגרשי' לרצונם ממש אלא בעל כרחם שאומרים רוצה אני והסביר הרמב"ם ספ"ב מהלכ' גירושי' דאנו תולין מחמת יסורי' והכרח נכפף יצרו וחוזר למקורו שרוצה בדת יהודית ועל סמך זה אנו מסדרי' גט מעושה כדין וא"כ גם גבי מומר צ"ל הכי דעכ"פ ברגע הגירושי' הוא חוזר לתמותו לפי שעה עכ"פ וא"כ באותה שעה הוא אינו חפץ באותו השם שנתנכר בו ואם כותבי' אותו השם בגט אנו סותרי' עצמנו:
יהי' איך שיהי' דברי ר"ת קשים להסביר והבו דלא לוסיף עלה וא"כ כותבי' שפיר השם שהרגילה לעצמה ומ"מ שם יהדו' דעריסה לא נעקר אפי' בנקבה דאינה עולה לתורה מ"מ אם יארע שמברכי' אותה בבית הכנסת במי שברך או מתפללי' בעדה בחוליתה או בימי עיבור וכדומה רוצית היא להזכיר שם יהודי' א"כ אינו נעקר לגמרי וכותבי' שם עברי עיקור לביאה המכונה לעני ותל"מ ואחתום בברכה. פ"ב מש"ק י"ב שבט תקצ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: