שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן לה
שנית להחכם הנ"ל:
גי"ה הגיעני ונקרתי ומצאתי כי אמת נכון הוא כי שם מיקלאש משתנה בלשונות במקום שמדברים שפת אשכנז קורי' ניקיל ובמקומות שבהגר שלשון לאטיין עיקור קורי' במי"ם וכן הוא בעירו וא"כ אין כאן שינוי ומשום נויד שהוא גדול בלשונם ומעלתו כ' גראס בל"א שמדברים היהודים פשיטא דמשום כך ליכא קפידא. ומה שנאמר לי שיש שם נהר ולא הזכירה דאע"ג דבדיעבד כשר מ"מ המסדרים שעשו כן לכתחילה יורה עליהם שאינם בקיאי' בטיב גיטין ויש לחוש לחששות הרבה כמ"ש בש"ע והוא מתשו' הריב"ש סי' רע"א הנה מעלתו מכחיש שאין שם בעיר נהר יוצק יסודו כ"א יחרב ויבש נאמן עלי מעלתו גם בזה:
היות כן אי לא אתחזק תרי גראס ס' מיקלאש הגט כשר בלי סי' נהר או שום דבר אך מ"ש לסי' בבאנאט על זה כתבתי שלא מצינו בש"ס סי' אלא שוירי דעל רכיס נהרא אבל לעחות לנו סי' בבאנאט הוא נוסחא מחודשת והי' לו לכתוב בגליל באנאט במדינות הגר או אונגרי וכדומה וע"ז כ' מעלתו ב' תשובת בדבר חדא בבאנאט הוה כמו במדבר במצרים ועוד אני כתבתי דלא מצאנו סי' אלא רכיס נהרא והרי מצינו ביבמות קי"ד ע"ב בצד קילוני' מתא אלו דבריו:
הנה מ"ש כמו במדבר ובמצרים והוא ממצרים ועד הנה ושם נאמר או בארץ מצרים והוא חוץ לכרך או במצרים סתם הוא בתוך הכרך כן הוא במכילתא ורמזו ברש"י פ' החודש הזה לכם וברמב"ן שם והכא בבאנאט לא ידענו אם הוא בכרך באנאט או ארץ באנאט ע"כ כתבתי דהי' צריך לכתוב בגליל באנאט אשר במדינות הגר ואז הי' כמו בארץ מצרים והנה גשן בארץ רעמסס הוא גליל גשן שבמדינות רעמסס ויסעו מרעמסס היינו מעיר רעמסס ומ"ש ממדבר הוא דבר שאין לו שחר ואין לטפל להשיב ע"ז:
ומ"ש בצד קלוני' מתא נראה דמעלתו מפרש שנכתב הגט בשום עיר ובצד קלוני' מתא נכתב לסימן במקום סי' נהר ע"כ כ' שמצינו בש"ס בלי סי' הנהר היינו קלוני' מתא וה"נ כ' מעלתו סי' בבאנאט ועתה ישמיע לאזניו מה שהוא מוציא מפיו ולפי דבריו בקלוני' הוא סי' לעיר שנכתב שהיא יושבת בצד קולוני' ואפ"ה כתב מתא ולא באנאט סתמא כ"א מתא או גליל ומחוז וכדומה אמנם לא נ"ל כן מפירש"י בצד קולוני' מתא שם העיר משמע שנכתב בצד אותה העיר חוץ לעיר כמו שאנו קורין פני העיר פארשטאט וכן משמע מתשו' ר"ש שבתשו' מיי' לאישות סי' כ"ב בסוף התשו' כ' אם כותבי' דיתבא בצד הנהר ולא על הנהר נמי כשר דכן מצינו בצד קולוני' פי' והי' לו לכתוב אצל קולוני' וכ' בצד ה"נ במקום על הנהר מצי למיכתב בצד הנהר:
והנה ר"ש מייתי ראי' באותה תשו' דאפי' יש נהר בעיר אין צריך להזכירה שהרי שם הי' כמה נהרות ולא הזכירם וס"ל הא דאמרי' על רכיס נהרא משום שהי' מוחזקת ב' שוירי אבל היכי דלא אתחזק תרי קולוני' לא וצ"ל החולקים דס"ל אפי' לא אתחזק ב' שמות שוים יש להזכיר שם הנהר ס"ל בקלוני' לא הי' שום נהר והדברים תמוהים איך פשיטא לי' לר"ש שהי' שם כמה נהרות ומי הגיד לו זה הלא מתא קלוני' אינה מתפרשם בש"ס כל כך ע"פ הנלע"ד דהר"ש מפ' כרמב"ן במלחמות ה' דהגט הי' נכתב בעיר נהרדעא והי' בעיר צד א' שהי' חפשי ממס המלך שנקרא בלשון המשנה מוצא ובלשון גמ' קלוני' כדאיתא במס' סוכה ומוצא הי' נקראות ומפ' בגמ' מאי מוצא קלוני' ופ"ק דע"ז ליער טברי' קלוני' פי' חפשי ממס המלך ונכתב זה הגט בעיר נהרדעא באותה צד שהוא קלוני' וידוע דבנהרדעא הי' כמה נהרות ולא הזכירום אע"כ א"צ להזכיר:
והנה מאי דפשיטא לי' בנהרדעא הי' כמה נהרות היינו בגליל נהרדעא כמ"ש רמב"ן היכי דסגי קבא דנהרדעא ובנהרדעא גופא הוה נהר מלכא כמבואר בקידושין ע' ע"ב אבל בגליל ההוא הוה כמה נהרות בדיתא ושבסתנא ודגלת מ"מ נחזור לענינינו שאין לפסול הגט שכבר ניתן ומ"מ יהי' זהיר בשמו מכאן ואילך ויעיי' היטב בענין והלא אדם גדול שמש מעלתו הגאון מוהר"ו באסקוויטץ סג"ל ז"ל כפי מה שמעיד מעלתו בעצמו ושמעתי על הגאון ז"ל שלא רצה לסדר גט בפעסט באמרו הואיל והרבנים הראשונים לא סדרו גט שם אולי הי' להם שום ספק ואנחנו לא נדע ובאמת אני מצאתי בס' שמות גטין שסדרו גט בפעסט בימים קדמונים מ"מ תא חזי מה בין תקפי קדמאי לעניי הדור הזה והנה מעכ"ת יתענג על רוב שלום עוד ינוב בשיבה טובה דשן ורענן יהי' כנפשו הטהורה ונפש א"נ הבעה"ח. פ"ב יום ב' כ"ד שבט תקצ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: