שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן יד

שלום וכ"ט לה"ה הרב המאה"ג המופלג זית רענן יפה פרי תואר קרא שמו מפואר כמ"ה משה אלי' נ"י אבדק"ק קרעסטור יע"א:

יקרתו הגיעני נידון גט המובא לשם וכתב בו נאד מיהאל בשני שיטין ופי' נאד הוא גדול ר"ל מיהאל גדול לפע"ד נ"ל דאין להקפיד בזה כי אינינו אלא תואר לעיקור שם העיר כמו נינוה היא העיר הגדולה וכמו דא היא בבל רבתי וקונסטאנטינאפיל ר"ל קונסטאנטינא רבתי כי נאפיל פי' גדולה באותו הלשון וכן מתרגם בפסוק יושבת ארץ עוץ קונסטאנטינא רבתי ובגט אין כותבי' רק קונסטאנטינא ולא נאפיל כיון שאינינו מעיקור עצם השם אלא תואר והכא במיהאל שכותבי' כן בגט להפריש בינו לבין מיהאל אחר הצעיר ממנו אבל אינינו מעיקור וראי' עוד שדרך לכתוב באגריות נאד נ או N בלשונם ורושם נוטריקון עליו לרמז נא"ד ואלו הי' מצורף עם עיקור השם לא הי' מחלקי' השם באמצע לכתוב נוטריקון ע"כ אין לחוש לזה:

אך מה שמצא עוד שנכתב על מימי בארת במקום מי בארת והנה שפיר חזו עינו [וכבר כ"כ בטיב גטין בשמות עירות ס'] בדברי רבנו בחיי פ' וארא אבל שם כי כ' רבנו סעדי' גאון כל מימי הם ראוי' לשתי' ומי אינם ראוי' לשתי' הנה מה שהשריש במימי שהם ראוי' לא תיקשי מדכתי' במלכי' ב' י"ח לשתות מימי רגליהם וי"ל במצור ששותים בצמא אחשבי' ולדדהו ראוי' לשתי' ויהכן תואר מימי אבל כללא דכייל במי דלאו ראוי' לשתי' אינו אמת דכתי' לא נשתה מי באר וכתי' על מי מנוחות ינהלני ובמעין שעתיד לצאת מבית ה' במהרה בימינו כתי' מי אפסי' מי שחו והם מתוקי' וממתקי' את הים עיי' פרק יוה"כ ע"ז ע"ב וירושלמי דשקלי' פ"ו הל' ג' וע"כ צ"ל מימי לעולם ראוי' לשתי' אבל מי איכא הכא ואיכא הכי וא"כ י"ל משו"ה נהיגו לכתוב בגט מי מעיינות או מי בארות ולא מימי מפני שלפעמי' יש בהם מעיינות או בארות שאינם ראוי' לשתי' אלא לשרי' וכביסה ואי הוה כותבי' על מימי הי' משמע דהאי מתא יתבא רק על מימי הראוי' וא"כ אינינה אותה העיר שהרי יש בהם גם שאינם ראוי' ע"כ הנהיגו לכתוב מֵי דמשמע הכי והכי וא"כ זה המסדר ששינה ידו על התחתונה ונהי שמטעם זה אין לפסול הגט שאפילו חיסר נהר א' אין הפסד כל כך מ"מ יש לבדוק אחר המסדרי' ההמה כיון שאפי' מה שמסודר לפניהם בסדר הגט לא השגיחו דשם כ' מי ומה הי' להם לשנות ולהוסיף גרעון ולכתוב מימי ע"כ יש לבדוק אחריהם ואם אינו חשש עיגון טוב לשאול פיהם מ"ט עשו ככה ולא הרגישו ונשמע מה בפיהם ומ"מ אין לדחות נתינת הגט בשביל זה ואחתום בברכה א"נ. פ"ב יום ה' יו"ד תמוז תקצ"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: