שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן א
תכל שנה וקלקלותי' תחל שנה וברכות רבות לראש צדיק וביתו ה"ה י"נ הרב הגאון הגדול המפורסם כמה"ו נחום נ"י אב"ד ור"מ דק"ק נ"ש והמדינה יע"א:
יקרתו הגיעני ע"ד אשה מרשעת ומעללי' רעי' בחילול שבת בפרהסיא ובאיסורי' חמורים כמפורסמים עד שלבסוף רצחה פרי בטנה ונתפסה למלכות ונפסק דינה כרוצח ומחמת בקשות רבות התחסדו עמה שתשב בבית האסורי' אשר אסירי' אסורי' שם י"ב שנה והורמנא ניתן מהמלכו' לגרשה בעל כרחה אם הבעל רוצה והבעל רך בשנים וקשה לעגן זמן רב ודעת הדרתו להתיר לו לגרש בע"כ וכ' ששמע שנשאלתי על זה וגליתי דעתי להתיר:
לא יאמין פרמכ"ת ידידי נ"י כי לא נודע לי מדבר זה עד עכשיו ומ"מ הריני מסכים עם הוראתו מהטעמי' שכ' פר"מ הדרתו ונוסף לזה כי מיעוט הפוסקים המחמירי' היינו בשהה ולא ילדה ומשום בטול פ"ו בשב ואל תעשה י"ל העמיד רגמ"ה דבריו ויש כח ביד חכמים לעקור בשב וא"ת אבל להעמיד איש רך בשנים בלי אשה כלל וקרוב לודאי ממש שיחטא בקום ועשה ואפי' חכמי ישראל אמרו מאן הוה ליומי' ואם כי האריך במעיל צדקה ליתן טעם שאין כופי' לישא אשה בזה"ז היינו ההוא אמר מצינא למיקם בנפשי' בלי חטא אעפ"י שלדעתי הבל פוצה פיו מ"מ אין לנו לכופו אבל הטוען בהיפוך לא מצינא למיקם בנפשי ובשגם לא קיים עדיין פ"ו והרי התירה תורה יפת תואר נגד יצה"ר לא אלים חרגמ"ה מאוריתא דמשה וכבר הארכתי בזה בכמה תשובות:
ומצורף לזה יפה רמז הדר גאונו כיון שהיא מומרת לחלל שבת ולכל התורה ועתה נחבשה ע"י נפשות מאן ספון מאן חשוב להתירה עוד לבעלה אחר יציאתה מבית האסורי' ועוד נ"ל הרי הנודרת ואינה מקיימת מתגרשת בע"כ משום שבניה מתי' בחטא נדרים מכ"ש זו שממתית בניה בן קטן בן ג' או ד' שנים בשאט נפש ונאמר התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה א"כ א"א להבנו' ממנה כי תשחית זרעה והריונה ג"כ ע"כ יפה דן יפה הורה אלא שמהיות טוב כ' שיגרש בעצמו מידו לידה לא ע"י שליח:
לזה אעתיק לו מ"ש אצלי בגליון ש"ע ח"מ רס"י קע"ב וזה לשוני על הגליון עיי' תשו' מהרי"ט שרמז מ"ל פ"ב מרוצח ולזה נתכוון הגאון מה"ו יצחק זצ"ל בתשו' נב"י קמא חא"ע סי' ע"ו ולחנם התמרמר עליו הגאון נב"י ולדינא נ"ל בוודאי אם הקפיד הבעל לגרש דוקא ע"כ הוה אין שליח לד"ע ואם הקפיד דוקא ברצונה ועבר וגירש בע"כ פשיטא דהוה שינוי בשליחות ואינה מגורשת אך אם עשה שליח לגרש כאשר תמצא ידו ומה לו למשלח אם יגרש בהיתר או באיסור ואם יצוה לסופר לכתוב גט לאשתו וכתבו בי"ט יעיין ב"ש סי' קכ"ג סק"ו לא שייך אין שליח לד"ע כי לכתוב גט עשאו שליח ולא לכתוב ביום אסור דוקא וה"נ דכוותי' ובזה מיושבי' כל קושיות הגאון מה"ו יצחק ז"ל הנ"ל זה הוה כמו ימירנו כל הרוצה להמיר ימיר עיי' מ"ש נב"י עצמו שם סס"י פ"ב וזה דלא כקצה"ח סי' זה ע"ש עכ"ל שם על הגליון [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סס"י קס"א] והי' זה שלום וכ"ט דברי הטרוד מאוד א"נ פ"ב יום א' בטו"ב אלול תקצ"ח לפ"ח. משה"ק סופר מפפד"מ: