שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן קמה
שלום וכ"ט לי"נ תלמידי הרב המאה"ג הותיק מגדול עוז מה"ו וואלף נ"י אב"ד דק"ק פלאטא יע"א:
אודת מי שמת ונפלו נכסיו לפני בני בתו זכרים ונקבות קטנים אם יש לנקבות פרנסת עישור נכסי בעזבון אבי אמם הנה אי הי' אמם חי' ונפלו נכסים לפני' ומתה וירשו בניה בזה פליגי הנ"י פ' י"נ אמתני' שם קכ"ב ע"ב הבנות ניזונית מנכסי האב ולא מנכסי האם ע"ש כ' ז"ל בשם הריטב"א בשם הרמ"ה דוקא מזונות אבל פרנסה אפילו מנכסי האם דלאו בתנאי כתובה תלי' ר"ל דבעל חוב דאחי הוי ואין חילוק בין נכסי האם לנכסי האב אמנם מהרי"ל בתשו' סי' ע"ט פשיטא לי' בהיפוך דפרנסת נישואי' עיקרה מקרא בנותיכם תנו לאנשים ואין הנשים מצוות על ככה וא"כ אין פרנסה מנכסי האם כלל ע"ש ורצונו מש"ס כתובות נ"ב ע"ב אר"י משום רשב"י וכו' אביי ורבא דאמרי תרווייהו עד עישור נכסי ע"ש והביא מהרי"ל ראי' מדדחיק ש"ס בכתובות ס"ח ע"ב בהא דאר"ה ארב"י פרנסה אינה כתנאי כתובה ולא אמר דאינה כת"כ לענין נכסי האם אע"כ בהא אין חילוק והבית שמואל רס"י קי"ג דחה ראי' זו די"ל דפשיטא משנתינו היא מדקתני הבנות ניזונית מנכסי האב וכו' ולא קתני מתפרנסות וכראיות הנ"י הנ"ל נ"ל דס"ל למהרי"ל די"ל לא מיבעי' קאמר לא מיבעי' פרנסה דפשיטא דאינה מתפרנסת מנכסי אם דהא אפי' בנכסי אב ה"ל כהעברת נחלה כדפריך הש"ס רחמנא אמר ברא לירות ברתא לא לירות ואיך תיקנו רבנן ברתא לירות ואי לאו משום כדי שיקפוץ ויתן לבתו כבנו דאוריית' הוא דכתיב בנותיכם תתנו לאנשים לה הי' יכולת לתקן עישור נכסי כלל אבל אם דלא מיפקדי אהא דבנותיכם תתנו לאנשים א"כ איסורא איכא ופשוט דלא יתפרנסו מנכסי אם וזהו פשוט אבל מזונא דצדקה בעלמא הוא ה"א אפי' מנכסי אם נמי ליתזני קמ"ל מתוס' כיון דתנאי כתובה היא מעיקרא לא תיקנו רבנן אנכסי אם ולק"מ ק' בית שמואל וגם הגאון בית מאיר דחה ק' ב"ש ע"ש ונראה הא דפשיטא לי' למהרי"ל דהאם אינה חייבת להשיא בתה משום דקרא כתיב קחו נשים א"כ בזכרים מיירי ועלה מסיים והולידו בנים ובנות ובנותיכם תתנו לאנשים א"כ אזכרים מזהר רחמנא ולא אהנקבות וכן כ' תי"ט משנה ז' פ"ק דקדושין ע"ש לכן אין להוציא ממון מנכסי האם לפרנסת הבנות:
והנה אבי אב שמת ונפלו נכסיו לפני נכדיו צ"ע אם מוציאי' עישור נכסי להבנות דבקידושין ל' ע"א צריכי' קראי דאבי אביו מחויב ללמדו תורה דאלה בניכם ולא בני בניכם וא"כ בההיא דקחו נשים לבניכם ואת בנותיכם תתנו לאנשים דליכא ריבוי אמרי' בניכם ובנותיכם ולא בני בניכם ובנותיכם ועובדא הוה קמן במותב תלתא זה איזה חדשים ולא פסקנו לבת הבן כלום מנכסי אבי אביה במקום אח דאין לומר דהאב יורש בקבר מאביו ומוריש לבניו ומחויבי' בפרנסת הבת זה ליתא חדא דיכולים לטעון מכח אבוה דאבא קאתינא כדפסקי' בטוש"ע ח"מ סי' רי"א סעי' ג' ד' והוא מש"ס ס"פ מי שמת ותו דהאב בקבר לא מחייב במצות הבן על האב להשיא בניו דבמתים חפשי וא"כ בממנ"פ לא יתחייבו רבנים ליתן עישור נכסי להבנות ואי משום אומדנא דאלו הי' זקן חי הי' נותן כך לנדוני' נכדו אין לנו לדון בדמיונות ואומדנות דלא מתפרשו בש"ס ושם לא נאמר אלא באב שמחויב מן התורה להשיא בתו אמדינן דעתי' כמה הי' מפריז לנדן אבל גוף הנישואי' אינו צריך אומד דודאי הי' משיאה לבעל שהרי מחויב מן התורה ואין האומדנא אלא כמה הי' מפריז לנדן אבל באבי אב ואם דאינן מחויב להשיאה אדרבא איכ' קצת כמו עבורי אחסנתא מברא לברתא ניקום אנן ונימא אלו הי' חי הי' משיאה והי' מפריז כך וכך ולהוציא הסך מהאחים זה מנין לנו ע"כ אין להוציא אפי' מנכסי אבי האב מכ"ש מנכסי אבי האם:
אמנם אי הי' הבנים כולם גדולים בין הזכרים ובין הנקבות פשוט שהי' הב"ד יכול לכוף בדברים עכ"פ מטעם צדקה לסייע בסך מסוים לפי עשרם ואפי' אם הי' הזכרים קטנים ורק הבנות הגיעו לפרק נישואין עכשיו רשאי ליתן אפטרופסי' סיוע לפי עשרם של הבנים לאחשבינהו עי' ש"ע ח"מ סי' ר"ץ סעי' י"ד ממתני' דגיטן נ"ב ע"א וכל זה כשכבר הגיעו לנישואי' אבל אם הבנות קטנות להפריש עתה ממעו' הזכרים קטנים משום הבנות לכשיתגדלו אינו נכון דהא אינו רשאי לעשר ולהניח ומ"מ הכל לפי ראות עיני הדיינים אם יראו אם יתגדלו הבנים לא ישמעו לקול הורים כדור הזה הפרוץ בעו"ה ולא יאזינו ותשבו הבנות עד שילבינו ואפשר יש רשות לב"ד לקצוב המעשר מירושתם לחלק בין הבנות לכשיגיעו לנישואין ואמנם יהי' הקרן ההוא עומד בחזקת הזכרים והפירות שלהם אך יוכתב בפנקס הקהל שסך הזה שהוא מעשר ירושתם יחולק בין הבנות לכשיגיעו לנישואין והוא להם מתנה מאחיהם מעשר מעותיהם ויש בזה קצת ועשית הישר והטוב ועי' סמ"ע שם סקמ"ג ועי' תשו' מהר"י מינץ סי' א' דרמז עליה ש"ך סקי"ח ועיי' ביו"ד סימן רמ"ח מובא דברי מהר"י מינץ ועי' ש"ך שם סק"ט יעי' שם סי' רמ"ט בש"ך סק"ג מדיני מעות מעשר וכולי האי ואולי וה' יצילנו משגיאות הכ"ד א"נ דש"ת בעה"ח. פ"ב יום א' י"ב למב"י תקפה"ל.
משה"ק סופר מפפד"מ: