שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן קלה
שלום לך תלמידי הותיק מלא עתיק כבוד מה"ו ישראל נ"י:
הנה ע"ד מות חמיך בתוך זמן שקצב לזונך על שלחנו והב"ד התפשרו עם היורשים בדבר מועט ואתה צווח כי כרוכי' כי אין שייך ברכת הבית אלא אם המניעה מהנזון צדקת בדבריך והוא פשוט יותר מביעא בכותחא דהיינו אם תרצה לזון על שולחנם של היורשים אבל לדעתי אתה לא מרוצה לזה ויהי' המניעה ממך וחזר הדין לזון בברכת הבית גם כתבת שאפי' לפי ברכת הבית לא קצבו לך גם בזה יפה אמרת עפ"י מ"ש בב"ש סס"י צ"ז אלא מהנראה שעשו כן מפני שנראה להם עפ"י עיקור הדין אינו מגיע לך כלום ע"כ פייסוך במה שתתפייס בדבר מועט ואי לא ידונו לך בעיקור הדין שאין לך כלום:
והנה כתבת דאתו עלך מטעם דבתנאי' אחרונים קלקל הכותב וכ' שחמיך חיי' לתת לך ריווח ממעותיך כ"ז שתזון על שולחנו כמבואר בתנאי' ראשונים ותו לא הזכיר שום התחייבו' על המזונות א"כ אין כאן אלא התחייבות שבתנאים ראשונים וקנין שבתנאי' ראשונים אינו אלא קנין אתן הנה מ"ש שת"א אינו כלום שלא הוזכר שום קנין והתחיי' יפה אמרו ומה שאתה טוען שהוא ט"ס ואומדנא דמוכח הוא שחמיך הי' רוצה לקיים מצותו לקיימך על התורה ויותר מזה היית יכול לומר כי נדר גדול נדר לאלקי ישראל וכמ"ש מהרי"ל הובא בב"ש סי' נ"א ס"ק י"א:
אבל באמת הנדר חל עליו לקיימו ולא על היורשי' וכן אומדנא הנ"ל היא לדעתי בהיפוך שאדם רוצה לזון חותנו כל הימים אבל לא להתחיי' בקנין אפי' שעה א' וכיון דליכא קנין א"כ ממילא פטורי' היורשי' לגמרי עפ"י ת"א ורק עפ"י ת"ר והם אמרו שזה קנין אתן:
אך כ"ז אי הי' כתיב בתנאים ראשונים כנוסחת כל ת"ר פלוני יתן מזונו' להזוג אז הוה קנין אתן וגם זה תלי' באשלי רברבי רק שאין להוציא מהמוחזק אבל באמת בת"ר שלך דקדק וכ' התחיי' א"ע לזון הזוג על שולחנו ששה שנים רצופים מהנשואי' ואילך נמצא דהוה קנין גמור המועיל בכל אופן הראוי' ונ"ל שהסופר בתנ"א ראה שכבר קנה המזונו' בקנין גמור בת"ר ותו לא צריך שהכפיל בת"א וכמו שהק' סמ"ע רס"י רמ"ה מ"ט לא עושי' כן בכל תנאי' ראשונים לכתוב קנין והתחייבו' גמור ולא יצטרך ת"א כלל ותי' אולי יחזרו מהשידוכי' ולא רצו שישאר עליהם חיוב ע"ש והכא שהתחיי' עצמו הרי חיובו קיים וחל על היורשי' ומ"ש קים לי כרמב"ם דאינו יכול להתחייב בדבר קצוב חלילה לדון כן נגד הש"ך ומכ"ש שאינו מתנה אלא התחייבות להזוג ועיי' תומי' מה שהעלה בזה: