שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן קיז
שלום וכ"ט לה"ה הרב הותיק המופלג כבוד מו"ה יצחק צבי ני' אב"ד דק"ק טיסאבוא יע"א:
גי"ה הגיעני נפשו היפה בשאלתו נידן ראובן נושא אשה חנם אין כסף אפי' פרוטה א' והוא הי' לו את אשר חננו הי"ת מיגיע כפו ונכתב בתנאים אחרונים מחמת ערער וקטט אם ימות בשנה ראשונה בלי ז"ק תיקחי מ' קילא כל מה שהכניסה לו בלי כתובה ותוס' ואירע שמת בשנה ראשונה בלי ז"ק והנה יורשי הבעל רוצים לשלוח האשה שלוח ערטלאי כי לא הכניסה לו כלום וכתובה ותוס' אין לה כפי הנ"ל והאשה ואבי' טוענים חדא שהאשה לא קבלה קנין וכן מעידי' עדי השטר אעפ"י שחתמו בשטר והעידו שקבלו ק"ג א"ס מ"מ אמת הוא שלא קבלה קנין מהאשה רק מאבי' ועוד טוען האב ובתו כי לא ידע על מה מקבלים קנין כי אלו הי' יודע מנהג תקנות שו"ם לא הי' נכנס לאותו ספק כי הי' חתנו איש ידוע חולי ומעלתו עוד טוען בעדם ב' טענות א' כיון שלא הי' להחתן ממון ממורישין כ"א מיגיע כפו אין כאן דין תקנות שו"ם ומ"ש ח"מ סי' קי"ח סקכ"ה התם כשעכ"פ הממון שהכניסה הוא מירושת אבותיו איכא קצת ותם לריק גבי יורשים אבל יגיע כפיו כי אכל מה להם ולו ותו כ' טענה אחרת הא דכ' בנחלת שבעה דאין להם כתובה ותוס' היינו אם הכניסה לו דבר ונוטלת נדוני' שלה ובתוך זה כלול שיעור כתובה אז לא תיטול מה שהוסיף לה אבל הכניסה ערטלאי לא ס"ד שתצא בת ישראל בלא כתובה עכ"פ ורוצה לידע דעתי בזה יען כי רבו עליו רובים בענין זה:
אין עת להאריך ואשיב בקיצור נמרץ הנה טוענת האשה ועדים מסייעי' לה שלא קבלה כלל קנין ואם באנו לדון שאפי' לא נכתב ככתוב דמי דכל הנושא ע"ד המנהג נושא ועיי' ח"מ סי' ס"א סעי' ה' הי' מקום לפקפק מטעם שכ' ב"ש סי' נ"ג סק"כ ועיי' ש"ך ח"מ סס"י מ"ב אך אין אנו מאמינים לה ולהעדים כיון שכ' בשטר שקבלו קגא"ס מהצדדי' וחתמו העדים עצמם אינם נאמנים לפסול עצמם למפרע אך מכאן ולהבא הי' ראוי שיפסלו לעדות גיטי' וקדושי' ולכל עדות כי ממנ"פ העידו עדות שקר בפנינו או במה שחתמו בשטר או במה שחוזרי' עתה ומגידים אלא בעו"ה קלקלתינו תקנותם שמקבלים עדים כאלו שאינם יודעי' בין ימינם לשמאלם ואינם משגיחי' על מ"ש מעידים ואין יודעי' דין ודת ע"כ יקבלו עליהם בפני ב"ד ללמוד ענין השטרו' שיחתמו מכאן ולהבא ושובו במשובה ויוכשרו מכאן ולהבא אבל השטר הזה נשאר בתוקפו והנה טענה שני' שלא ידעו על מה מקבלים קנין ומ"ש בשטר גם זה הבל עיי' דברי רמב"ן שהביא סמ"ע ח"מ סי' מ"ה סק"ה ועיי' ש"ע ח"מ סי' צ"ט סעי' י"ג:
ונבוא אל טענת מעלתו להדר הדל בריבו הנה כל דבריו דברי' נכוני' וישרים למוצאי דעת שכבר' קדמוהו קדמאי הנה מ"ש דח"מ לא מיירי אלא במכניס מה שירש דאיכא עגמת נפש לבני משפחה אבל לא הנהנה מיגיע כפו כבר צווח בזה הגאון בית מאיר על בעל נחלת שבעה ז"ל על שלא חילק בזה בנוסחא שלו והביא סעד עוד מלשון התקנה כי גבי דירה לא כ' שתחזור כי מה תחזור ואין בידה כלום והרי באה להוציא אלא לשון התקנה אם ימות הוא חוזר הכל רוצה לומר שהמעות חוזרי' למקום שבאו משם והיינו אם מעיקרא באו לידו ממשפחתו יוחזרו המעות למקומם אבל אם לא קיבל משום אדם איך לא יתחייב לשלם מה שחייב עצמו כתובה ותוס' ואחר שהאריך סיים שאין לכתוב עוד עידור במי שמכניס ממון והנה הגאון הנ"ל הוא גאון בדורנו ואנו נוהגין אחריו ברוב הוראתיו אלא שמ"מ לא אמר שלא לכתוב עוד אבל מה שכבר נכתב ונחתם וקיבלו עליהם טעותו של נוסחא בעלי נ"ש אין מבואר להוציא מיד היורשי':י
וטענה שני' שטען מעלתו כיון שהכניסה ערטלאי אין ראוי להוציאה בלי כתובה גם אלו דברים אמתיים וכנים וכבר קדמו בתשוב' מהרי"ל וטרם אציע דברי מהרי"ל אקדים הקדמה להבין כוונת מהרי"ל הנה כתובה דאוריי' ממש היינו אומן התורה או מדרבנן וסמכו אדאורי' שיעור הוא בחשבון כסף זמנינו ששה וששים זהו' מ' צל כסף מעות שהם מאתיים צוואנציגר כסף שהוא חמשי' סלעים שכל סלע ד' צוואנציגר ומה שנוהגי' במדינותינו להגבות לבתולה מאתים זהו' ובקצת גלילות ד' מאות זהו' באנקא צעטיל וקורין דחזי לכי מדאורייתא היינו שאנו מחזיקי' אותנו כמשפחות מיוחסת שבישראל וכב"ד של כהנים ועל אותו התוס' יאמר ג"כ כתובה דאורייתא והנה כל הפוחת משיעור כתובה הוה בעילת זנות בזה פליגי אי דוקא הפוחת מכתובה דאוריי' ממש או אפי' הפוחת ממה שנהגו משפחות מיוחסת ומעתה יובנו דברי מהרי"ל:
שם טענה האשה אם לא יתנו לה כתובה יהי' כל בעילתה בעילת זנות והשיב מהרי"ל וכמה גדולים כיון שקבלה עכ"פ דבר מעט היינו כתובה דאוריית' ממש שוב אין בעילתה זנות וכמה גדולים הנהיגו שתכתוב לבעלה בממון התקבלתי ממך עד שיעור כתובה דאורי' וא"כ אין כאן בעילת זנות אלא אפי' להפוסקי' דס"ל דהממעט משיעור הנהוג למשפחות מיוחסת נמי הוה בעילת זנות מ"מ הא הכא לא מיעוט לה אלא שאין אחריותה על הנכסי' שהכניס ואמנם ממה שהרויח אח"כ הכל משועבד לכתובתה ואע"ג מדינא צריך שיהי' כל הנכסי' אחראי' לכתובתה מ"מ מפני זה אין בעילת זנות ע"כ אם תמצא לו נכסי' מבלעדי אותן שנתנם לו אבי' לנדן תגבה כל סך כתובתה ואם אין לו תפסיד ככל מי שלא הניח נכסים לכתדב' ואין כאן בעילת זנות:
הנה לפי דבריו האחרונים אפילו אם אין נותנין לה אפי' כתובה דאורייתא ממש נמי אין כאן בעילת זנות כיון שאם הי' מוצאת נכסים שהרויח אחר נישואים הי' גובה מהן אלא שאין אחריותה על אותן הנכסי' שהביא מבית אבי' ואין כאן בעילת זנות:
מ"מ בנידון שלפנינו דכל עצמו נכתב בנוסחא מוטעת כמ"ש לעיל בשם בית מאיר כיון דלא הביא מבית אביו כלל אין ראוי להפסיד כתובה דאוריי' ועכ"פ יתן לה סך ששה ושתים זהו' מ' צל כסף מעות והשאר אם יש ממה שסיגל והרויח אחר החתונה יותן לה כל ההתחייבו' ואם לאו לא נוציא מהיורשי' כנלע"ד עפ"י דין קרוב לדין תורה ואחתום שמי. פ"ב כאור הבוקר ליום עש"ק כ"ו מרחשון צדק"ת לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: