שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן פט
העתק הגביות עדות ללה"ק מחמת האריכות:
במותב תלתא וכו' ואתא לקדמנא ר' שמואל בר' יעקב מבאלחוב וכו' והשיב לנו בזה הלשון אני הלכתי לביתי מגאווע לטאש ונחתי בטאקיי ובאה עגלה עם ערל א' ויהודי א' שאלתים מאין הם נוסעים ולאנה הם נוסעים, והשיב לי הערל אני בא מערלוי ונוסע לביתי לאטווע והיהודי קשר לעגלה שלי סוס א' בכפר לוק אצל נהר טייז, ובקשתי מהערל שיקח גם אותי על העגלה (ובגב"ע השני שהוגבה מהעד הנ"ל נאמר בביאור יותר שמתחלה סירב היהודי שיקח גם אותו באמרו שרוצה לנסוע מהר והפציר בו) ויקחני על העגלה ונסעתי עם היהודי הנ"ל ביחד ושאלתיו מאין הוא ומי הוא והשיב לי שהוא מכפר סמוך לדאלהי ואיני זוכר שם הכפר והוא חתן ר' שמואל קושניצר, שאלתיו אנה הי' והשיב לי שהי' אצל הרב החסיד מה"ו מענדל רומנאב כי לקחו ממנו האורענדא וציוה אותו שיסע לפעסט להאדונית ומשם הוא בא ופעל בעזה"י מבוקשו גם שאלתיו מה שמו והשיב לי יוסף אבל איני יודע בן מי הוא, ובאנו לעת ערב לטאש ובקשתיו שילך אצלי ולא רצה באמרו אני ממהר עצמי לבית לאבי הזקן, וגם ראיתי שהי' לו על פניו שני שומות אבל איני זוכר באיזה מקום בפניו, והי' לו חוטם גבוה וארוכה, ונסע ממני לעת ערב ביום שקודם ערב חג השבועות תקעג"ל, לאחר י"ט חזרתי לעבודתי לכפר גאווע ואחר איזה שבועות באו לשם שני אנשי' מכפר אונגארני ה"ה ר' יוסף בר"ש ור' יעקב ני' ולא מצאוני בביתי וסיפרו את המאורע לפני בעה"ב שלי ר' מתתי' ני' והבע"ה סיפר לי הדברים שאמרו לו שני אנשים הנ"ל איך ערל א' מאטווע הרג ליהודי אצל כפר דיורע אצל נהר טייז בלילה לערב חג השבועות ומצאו את היהודי על שפת הנהר ראשו למטה אל המים וגופו על היבשה ודנו את הערל למיתה, ושאלוהו השרים להודות את מי הרג והשיב להם אני הרגתי ליהודי אך איני יודע מי הוא היהודי נסע עמי מכפר לוק שם קשר סוסו על עגלה שלי לנסוע עמי עד אטייע אך איני יודע מי הוא כי לא הי' יכול לדבר בלשון הגר לכן לא יכלתי לדעת זאת ממנו רק יהודי א' השכיר עצמו לנסוע על עגלה שלי מטאקיי' עד טאש ונסע עמו ביחד על עגלה שלי הוא יודע מי הוא היהודי שהרגתי, כה אמר לי בעה"ב שלי וכשמעי את הדברים האלה אמרתי תיכף אוי לי זהו בוודאי ר' יוסף חתן ר' שמואל קושניצר כ"ז אמר בפנינו ב"ד בדרישה וחקירה גמורה באנו עה"ח היום יום ג' כ"ה למב"י תקעה"ל פה קליין ווערדיין:
הק' יהודה ליב מ"ץ דק"ק הנ"ל ונאום שבתי ח"ה ונאום שרגא פייבל במ"ה אברהם יהודה ליב:
במותב תלתא וכו' ואתא לקדמנא הקצין כ"ה דוד במו"ה שמחה מכפר אטווע ואמר לנו בזה"ל, ביום ג' בשבוע שאחר חג השבועות תקעג"ל הביא האדון גיידלר (הוא ממונה לתפוס את הרוצחים) לכאן את הרוצח סאס פערענץ מפה אסור בזיקים לבית השופט והלכתי אני עם האדונים דפה לשמוע מה יאמר, ולא רצה להודות רק טען שיהודי א' נסע עמו על העגלה גם ג' ערלים מכפר קאפוש הושיבו את עצמן בע"כ על העגלה והוא הלך עם סוסיו לרעות והרגו הערלים מקאפוש להיהודי ונתנו לו הסוס של היהודי, אמר האדון גיידלר שהוא מוכרח להוליכו לכפר דיורע כדי שיראה לו הרוצח באיזה מקום הי' זה ושם יתוודע יותר היטב מי עשה הדבר, וכן עשה והוליכו ביום ד' לבוקר לכפר דיורע ובאותו יום בערב בא עמו בחזרה, ובבואו עמד הנ"ל לפני פתח ביתו ובא לביתו ואמר הנה עתה בוודאי יאבד הרוצח חייו כי הוא בעצמו עשה הרציחה, הוא הראה לי מקום שנהרג ההרוג סמוך לנהר טייז והוגרר אל הטייז לאותו מקום שמצאוהו, וכמה ערלים העידו שראוהו במקום הנ"ל שלא הי' רק עם היהודי ולא הי' שום ערל עמו על העגלה ולכן בוודאי יאבד חייו, וביום ד' ה' קודם שבא אדון גיידלר בחזרה עם הרוצח כבר בא האדון שטול ריכטר לכאן בשביל המשפט ובערב כאשר בא גיידלער עם הרוצח הוליך את הרוצח לבית האדון שטול ריכטר וביקש השטול ריכטר מהרוצח שיודה ולא רצה ועמד עדיין בדבורו שערלים מקאפוש הרגוהו, אח"ז ציוה אדון שטול ריכטר לאסור ידיו לאחוריו יותר היטב ונתן לו ב' הכאות על גבו, ואמר שרוצה להודות והודה שלא הי' עמו שום ערל רק הוא הרגו ולא לקח ממנו רק י"ד פגים כי לא הי' לו יותר והסוס עם השטיוול לקח ממנו, ולא רצה השטול ריכטר להאמין ושאל אותו איך באפשרי שבשביל י"ד פגים יהרוג אדם לנפש, והשיב שהי' לו הרבה כתבים וסברתי שיש בתוכם ב"ץ אח"כ ראיתי שהם כתבים והשלכתי הכתבים לנהר טייז ולא השגתי רק י"ד פגים, ושאלוהו השרי' אם הוא יודע מי הי' היהודי והשיב לא, כי היהודי לא הבין לשון הגר רק זאת הי' יכול לדבר כששאלתו מאין הוא השיב מסמוך לדאלהי, אך היהודי שנסע עמנו מקאטי לטאש אותו היהודי הוא מטאש הוא הכיר אותו, כל הנ"ל הגיד ר"ד בתו"ע כדת וכתבנו וחתמנו היום יום וכו' הק' וכו' הק' וכו' הק' וכו':
במותב תלתא וכו' ואתו לקדמנא הני תרי סהדי יצחק בן יונה וברוך בן מנחם וכו' בזה"ל, קרה אצלינו בכפר דיורע ביום ד' א' דחג השבועות העבר שנה זו תקעג"ל מצאו הרוג מונח בנהר טייז דהיינו ראשו הי' מונח למטה בנהר טייז וגופו על הנמל ופשפשנו ובדקנוהו היטב אולי נמצא איזה סימני' בגופו כדי שלא תשאר אשתו עגונה ומצאנו בו שני שומות בין העינים, והחוטם הי' גבוה היינו העצם מן החוטם, שערות זקנו הי' שחורי' רק סביבות פיו הי' לו כמה שערות אדומי' גם השני שומות שהי' לו בין העינים הי' אחד גדול ואחד קטן וקברנוהו ע"י עממין בזה"ל אסהידו לפנינו ב"ד הח"מ ובאנו עה"ח יום וכו' נאום וכו' ונאום וכו' ונאום וכו':