שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן לז
נשאול נשאלו רבני' מורי התורה ממקום גבוה ה"ל שטאטהאלטערייא לברר ולפרש איזה העריות האסורי' לעם ישראל עפ"י דת תורתינו הקדושה ומה מהם יש כח ביד חכמי הזמן להתיר לפי שעה או לא:
ולהשיב דברי אמת אומר תחלה האמנם יש מהעריות המפורשי' בתורה ויש אשר אסרו חז"ל מפני סיג וגדר ואין שום חלוק ביניהם כי הכל מן התורה כמבואר במיימוני ריש הל' ממרי' הל' ב' אשר זה לשונו אחד דברי' שלמדו אותם מפי השמועה והם תורה שבע"פ וא' דברי' שלמדום מפי דעתם בא' מהמדות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא א' דברי' שעשאום סיג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזירות והתקנות והמנהגות כל א' וא' מאלו השלשה דברי' מצות עשה לשמוע להן והעובר על כל א' מהן עובר בלא תעשה הרי הוא אומר על פי הדברי' אשר יורוך אלו התקנות והגזירות המנהגות שיורו בהם לרבי' כדי לחזק הדת ולתקן העולם ועל המשפט אשר יאמרו אלו דברי' שילמדו אותן מן הדין בא' מן המדות שהתורה נדרשת בהן מכל הדברי' אשר יגידו לך זו הקבלה שקבלו איש מפי איש עכ"ל המיימוני ואין שום הפרש בין איסורי דאורי' לדרבנן כי כל העובר עליהם מורד בה' ובתורתו ואינם נחלקי' אלא בעונש העובר ובזה אין לנו עסק עתה לבאר העונשי'. ובעריות דאורי' אין קידושי' תופסי' ולא צריכה גט משא"כ בדרבנן: הנה העריו' בין דאורי' בין דרבנן מפורשי' בש"ע א"ע סי' ט"ו. אמו אסורה מן התורה. אחות אב ואחות אם דאוריי'. אם אמו. אם אבי אמו. אם אביו. אם אבי אביו אסורי' מדרבנן. אשת אביו אסורה מן התורה. אשת אבי אביו ואמו מדרבנן. אשת אחי אביו מן האב מן התורה. אשת אחי אביו מן האם מדרבנן. אשת אחי אמו בין מן האב בין מן האם מדרבנן. ואחות בין מן האב בין מן האם אסור מן התורה. אבל החורגי' מותרי' זע"ז. בתו ובת בתו ובת בנו אסורות מן התורה ולמטה מזה מדרבנן. בת אשתו בת בתה בת בנה מן התורה. ולמטה מזה מדרבנן. אם אשתו ואם אמה ואם אבי אשתו אסורה מן התורה. ולמעלה מהן מדרבנן. אשת אחי אביו מן האב אסורה מן התורה. אשת אחי אביו מן האם. ואשת אחי אמו בין מן האב ובין מן האם מדרבנן. אשת בנו אסורה מן התורה. ואשת בן בנו ולמטה ממנו מדרבנן. אשת בן בתו מדרבנן. אשת אחיו בין מן האב ובין מן האם אסורו' מן התורה אשת חמיו יש אוסרי' ויש מתירי'. אחות אשתו אסורה מן התורה. אפי' גירש אשתו. אבל אם מתה אשתו מותר באחותה. ממזר בקהל דאורי'. יבמה לשוק אסורה מן התורה. כהן אסור בגרושה מן התורה. ובחלוצה מדרבנן. מי שגירש אשתו ונישאי' לאחר ומת או גירשה אסורה לראשון מן התורה. וכן אשה שזינתה תחת בעלה אסורה לבעלה. ולבועלה מן התורה. מי שנחשד על אשה וגרשה בעלה אסורה להנחשד מדרבנן. אשה שנבעלה בעילת אי' מהנ"ל הרי זו זונה ואסורה לכהן מן התורה. אם הי' איסור ערוה של תורה:
מכל אלו העריות בין דאוריי' ובין דרבנן אין כח לשום ב"ד בשום מקום ובשום זמן להתיר ולהקל כלל וכלל: אבל זאת לדעת כי מן התורה מותר לישא כמה נשים ואך הגאונים אסרוהו עלינו בחרם אמנם בתנאי שאם יראו לעיני מאה רבנים שא"א להזוג לדור יחד מטעמים הראוים וגם א"א שתקבל האשה ממנו גט פטורים אז אחר שישליש הבעל כתובתה ויעמיד ערוב מספיק על מזונותי' של הראשונה כל ימי חי' של הראשונה אם ראוי היא לכתובה ומזונו' אז מתירין לישא אחרת ובשבועה שישבע שמיד שתהי' ראוי' להתגרש יגרשנה בלי עיכוב אלו הם קיצור דינים הללו אבל שארי העריות כולם הן דאוריי' הן דרבנן א"א לשום רב בעולם ולא שום קיבוץ כמה רבנים להתיר אפי' כל שהו' בשום זמן:
משה"ק סופר מפפד"מ: