שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן לד
שלום רב לרב ומהולל מאוד ה"ה הרב המופלג ומפורסם כש"ת מרה ארי' ליב נ"י אב"ד דק"ק ורב נ"י:
אני עצור בחדר המטות בעו"ה ל"ע ומ"מ לא אמנע פרי עטי בקצירת אומר ע"ד איש שגירש אשתו מחמת אונס כי בורח הוא לנפשו והנה היא מעוברת ורוצי' להנשא לאחר ולעשות כל התיקונים להנקת הולד בהשלשת ממון ושבועה וצירף דעת ר"ש הזקן דגרושה אינה משועבדת להניק וחדשות הוליד כי אחר גירושי' יצא קלא דלא פסיק דברים מכוערים תחת בעלה הראשון באופן שאינה ראוי לחזור לו ואיכ' למיחש אי לא שרית לה להנשא לאחר תחזור לבעלה הראשון במקום ודעתו דפר"מ לדמות דין זה לדין מהר"י מינץ במופקרת.
אהו' י"נ אני מימי לא הסכמתי להתיר מינקת בשום קולא בעולם כ"א כאשר אבאר פה שרש טעם הגזירה ועיקור הדבר לסתום פה הרשעים המפקפקי' על גזירת חז"ל והענין הוא כי אמת נכון הדבר כי גם חז"ל ידעו כי רובא דרובא די להם בהנקת פחות מכ"ד חודש ואפשר פחות משנה אך איכא מיעוטא בעולם שצריכי' כ"ד חודש וחששו בפקוח נפש למיעוטא וגזרו על כל הנשים שלא תנשאו עד כ"ד חודש משום מיעוטא בפ"נ ומעתה הדבר מובן כי כל המרים יד ומקיל לנשים שלא תתחילו להניק כלל א"כ כולהן לא יתחילו להניק כלל וקלקלנו הרוב משום מיעוט והתינוק יזעוק צעקת דם לפני ה' מפני תינוק א' בסוף העולם אפסיד אני פרנסתי ומחייתי וסתם תינוק מסוכן לחלב ע"כ שומר נפשו ירחק מהתירים הללו והבעל הנושא אותה כבר כ' הגאון בית מאיר לא גרע מיורד למערופי' של חברו ומפסיד חנותו ופוסק חיותו לכן לא חששו כלל לקלקול הבחורה כ"א בנפש הילד אנו עוסקי' ומה לנוולה אך במופקרת דמהר"י מינץ הי' חשש שהתינוק ח"ו ירד לבאר שחת ע"י שתטמע בין הישמעלים ע"כ יאמר נא התינוק מה לי לחוש לחיי עה"ז חיי עה"ב עדיפא וא"א בתקנת חז"ל כגון זו שומעי' לו ע"כ התיר ובנידון שלפנינו איניני רואה שום איסור אפי' לעצמה אם יחזירנה בעלה הראשון ומכ"ש שאין קלקול להתינוק ואין אנו חוששי' לקלקול הבחורה רק לקלקול התינוק שיוציאנו האם לתרבות רעה ומ"ש הרמ"א להתיר במופקרת הוציא כן ממהר"י מינץ סי' ה' ושם מיירי בהנ"ל שהיא מופקרת לישב בבתי זונות של גוים ע"ש בפנים וכל הנוטה מדרך זה נוטה מדרך האמת ולא יהי' לי חלק עמו אך מ"מ ימצא בתשו' גדולי אחרונים שבזמנינו שמקילים והי' להם אשר להם ואיניני כדאי לחלוק ופר"מ יכול לסמוך עליהם אם ירצה ולא לדידי צריך וה' שנותיו יאריך א"נ הכותב ברפיון ידים ל"ע. פ"ב כאור בוקר ליום ב' י"א כסליו תקי"ף לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: