שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן כז
שלום וכ"ט לה"ה הרב המופלג הדיין המצוין כבוד מה' זרח נ"י דיין דק"ק פוחאף יע"א:
גי"ה הגיעני נידן מאן דהוא שסידר גט ונמצאו ד' ערעורים שעי"ז הצריכום לגט אחר ונפשו היפה בשאלתו אי צריכה להמתין צ' יום מגט השני או לא כי כבר נשתדכה ויש לחוש לביטול שידוכה:
הנה דבר זה במחלוקו' שנוי בתוס' שלהי גטין ר"ת ס"ל גט שנפסל מחמת ערעור ולעז והצריכה גט שני אינה צריכה להמתין צ' יום מגט שני ור"י פליג דלא פלוג רבנן בתקנתי' וקיי"ל בש"ע סי' י"ג כהר"י להחמיר אלא שמהרמ"ל בתשובה סי' קי"ז הקיל בגט שנכתב בו לוי ונודע שלא הי' לוי והצריכה גט אחר והגט השני נשתהה בין כתיבה לנתינה שנה תמימה וכ' משום ביטול שידוכי' יש לצרף ב' קולות קולת הרי"ף דס"ל מונין משעת כתיבה וקולתו של ר"ת דמונין מגט הראשון ויש להקל משום ביטול שידוכי' והקשה הרב חלקת מחוקק דדברי מהרמ"ל תמוהים ע"כ לא התיר ר"ת אלא אם הגט הראשון הי' כדינו רק מחמת לעז בעלמא נפסל אז ס"ל מונין מגט הראשון אבל הכא שכ' לוי ולא הי' המגרש לוי שהוא בטל מדינא וכמאן דליתא גם ר"ת מודה דמונין משני וכן הקשה ב"ש והניחו בקושי':
ודלא לשוי' להגאון מהרי"ל טועה נ"ל דיש להבין מ"ש בקידושי טעות דלא צריכא קטנה להמתין ולא אמרינן לא פלוג רבנן משום דלא שכיחא לא גזרו בי' רבנן וכמבואר בש"ע שם מש"ס יבמו' ל"ד ע"ב דהחליפו לא שכיח ע"ש ומ"ש בגט בטעות דלא נימא כן צ"ל טעות בגט שכיח ובא משא"כ בקידושי דהחליפו ודאי לא שכיחא וס"ל להרמ"ל דטעות כי האי לכתוב לוי במקום שאינינו לוי הוה לא שכיחא כמו החליפו בקידושין ונהי להר"י דהחמיר בנפסל גט הראשון בלעז בעלמא שהי' ראוי להקל ומ"מ החמיר שלא לבדות מלבנו מה שלא נזכר בהדי' בש"ס הה"נ דאין להקל בהחליף בגט לוי במקום שאינו לוי שאין לנו לבדות קולא מלבנו מ"מ לר"ת דמקיל בגט שנפסל משום לעז מכ"ש שנקל בנפסל בטעות גדול דלא שכיחא כנ"ל ע"כ צירף שיטה זו עם שיטת הרי"ף דמוני' משעת כתיבה:
ומ"מ סיים שם אי קמא דידי' הוה אתי האי עובדא לא הי' מקיל אלא שכבר התיר חכם אחד וגם יש חששא דביטול שידוכי' ע"כ הקיל כר':
והנה בנידון שלפנינו מלבד שאותן הפסולים יש בהם שקרובי' לפסולי' דאורי' עוד כבר כ' הריב"ש בשם הר"ן רבו דכל שניכר אפי' בתרשאה שלא הי' המסדר בקי יש לחוש לכמה חששות ופסולי' שא"א להכירם בגט ומכ"ש המסדר הזה שאפי' הסדר הגט ר"מ ר' יוזפס לא הביט ולא השגיח עליו א"כ קרוב שפסול מדאורי' ואין לומר לא שכיח כי בעו"ה שכיחי עתה המתפרצים שלא ידעו בטיב גטין ומסדרי' גטין ושכיחא ושכיחי באין משים. ובשגם לית כאן לאיצטרופי שום קולא אחריתי לשיטת ר"ת ע"כ ממני לא תצא הוראה להתיר למנות מגט הראשון אלא תמתין צ' יום מגט השני ולא נחוש לשידוכי' כמ"ש הריב"ש לענין מינקת לא נחוש לקלקול הבחורה. והנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי הנ"ל. פ"ב נגהי ליום ה' צום הרביעי יהפך לששון ולשמחה תקצ"ג לפ"ק:
משה"ק סופר מפפד"מ: