שו"ת חקרי לב או"ח/ו

סימן ו

יש לחקור כלפי הא דתנן בס״פ ב׳ דקנין האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה, עולתה לא יביאו יורשין חטאתה. ומייתי לה בקידושין דף י״ג גבי מצורע שהקריב החטאת בלי נסכים ומת אם חייבין היורשין להביאם שהרי ידוע דחטאת מצורע טעון נסכים כמו שאמרו במנחות דף צ׳ פסקו הרמב״ם פרק ב׳ דמעשה הקרבנות ה״ב וגם ידוע דמביא אדם את זבחו היום ונסכיו לאחר ימים כמו שאמרו במנחות דף ט״ו פסקו הר״מ שם הלכה י״ב. ולפי זה נמצא שמנחת מצורע ונסכיו בקרבן חטאת הוה ליה קרבן אחד וכמו שאמרו במנחות דף כ׳ נסכים בהדי אמורק קאתו מ״ט אכילה ושתיה.

ואם כן יש לומר כשם שאין חטאת בא לאחר מיתה כך נסכיו אין באין אחר מיתה כיון דאתו בהדי אהדדי א״ד דוקא חטאת שאין כפרה לאחר מיתה משא״כ בנסכים וצד זה נראה יותר.