פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

כלל צגעריכה

סימן אעריכה

ששאלת שנים שהיו מהלכין בדרך ואמר אחד לחברו השאילני גלימא שלך שהיא קלה וטול אתה שלי שהיא כבדה שאתה חזק ממני ובאו ליסטים ונטלו האחת מה יהיה דין הנשארת היינו עובדא דחד ארוך וחד גוץ וחד הוה רכיב חמרא וכו' בפרק האומנין (פ"א) ושאלה בבעלים היא כדתניא בפרק האומנין (פ"א) שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך וכו' כולן נעשו שומרי שכר זה לזה ופריך אמאי שמירה בבעלים היא אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואני אשמור לך למחר והאי עובדא הוא השאילני ואשאילך בבת אחת הילכך הנשארת היא של בעלים הראשונים נאם הכותב אשר בן הר"ר יחיאל זצ"ל.


סימן בעריכה

שאלה ילמדני רבינו ראובן תבע ללוי ספרים שמשכן לשמעון ואמר ששמעון המחהו אצל לוי הנזכר לתת אותם לו בשבילו כשהיה נותן לו המעות כמה שהיו ממושכנים וכשהוציא לוי הספרים לתת אותם לראובן אמר שנפחתו ונפסדו בידו ותבע ממנו לשלם לו הפחת ולוי אמר לאו בעל דברים דידי את כי ממי שקבלתי הספרים הרשני ללמוד בהם כל זמן שיהיו ברשותי וצוני כשתתן לי המעות שאתנם לך אם תרצה תן לי המעות אתנם לך ואם לאו ישארו עד שיבא שמעון והשיב ראובן משעה שהמחני אצלך לא היה לך ליגע בהם וכיון שלמד בנך בהם באופן שנפחתו יש לך לשלם לי הפחת.

תשובה מה שטען והשיב לוי לאו בעל דברים דידי את כי אותו שמסרם בידי הרשני ללמוד בהם כל זמן שיהיו ברשותי טענה זו היתה מועלת לו אלו היה סבור שהיו הספרים של שמעון אבל הוא היה יודע שהספרים היו של ראובן כי צוהו שמעון ליתנם לראובן כשיתן לו המעות הילכך אפילו הרשהו שמעון ללמוד בספרים לא היה לו לשמוע לו כי מה כח היה לשמעון להרשות ללוי להשתמש בהם בלא רשות ראובן והוא לא טען שהרשה ראובן לשמעון ללמוד בהם הילכך שלח יד שלא ברשות וחייב לשלם כל מה שנפחתו הספרים בתשמיש שנשתמשו בהן ולא מצי למימר ליה לאו בעל דברים דידי את ולא מסרת לידי כלום אין לך דין כי אם עם שמעון שמסר לידי הספרים והרשני ללמוד בהם משום דהוה ליה כגוזל ומאכיל לאחר דאמרינן רצה מזה גובה רצה מזה גובה נאם אשר בה"ר יחיאל זצ"ל.


סימן געריכה

וששאלת על דיין שדן על מי שיש לו ספר ואינו רוצה להשאילו ונתן עליו קנס עשרה זהובים בכל יום מפני שהיה ביטול תורה בעיר מחמת חסרון ספרים בעיר והיו אנשים שהיה להם ספרים ולא רצו להשאילם יפה דן ואני מסכים עמו ובלבד שישומו שלשה שמאים הספר ואם יפחת ויתקלקל שישלם השואל הפחת על פי אותם שמאין ויתן משכון בכדי שומת הספר.