פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

כלל לגעריכה

סימן אעריכה

יקבל החכם את תשובתו מה ששאלת על מה שנוהגין לכתוב בכתובה על מנת שלא ישא אשה אחרת עליה והרי הוא מתנה על מה שכתוב בתורה דשמא תמצא אילונית וצריך לישא אחרת לקיים פריה ורביה תנאו בטל לא היה לך לשאול באילונית דאם תמצא אילונית הוי מקח טעות ולא היתה אשתו מעולם ואם תשאל שמא ישהה עמה עשר שנים ולא תלד ואז מחויב לישא אחרת והרי הוא מתנה על מה שכתוב בתורה אין זה מתנה על מה שכתוב בתורה דאף אם שהתה עמו י' שנים הרוצה לישא אחרת צריך לגרש את הראשונה וליתן את כתובתה דהנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה ובשביל שלא ילדה לא הפסידה כתובתה דדילמא מיניה הוא וכן נמי המנהג שנוהגין דכותבין בכתובה על מנת שלא ישא אחרת ואם יעבור וישא אחרת שיפטרנה בגט ויתן לה כתובתה ואף בלא תנאי היה הדין כך אם שהתה עמו עשר שנים בלא בנים שיתן לה גט וכתובתה וישא אחרת ועוד אין אנו צריכין לכל זה דלא מיקרי מתנה על מה שכתוב בתורה אלא היכא דבשעת תנאו ידוע שעוקר דבר מן התורה כגון על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה ועל מנת שלא תשמיטנו שביעית אבל בנדון זה ששאלת אינו ודאי עוקר דשמא תלד ואף אם לא תלד יכול לגרשה ולישא אחרת ומה ששאלת אם שהתה עמו עשר שנים ולא ילדה ולא התנה בשעת נישואין ועתה התנה עמה בקנין שאם ישא אחרת שיתחייב לה סכום ידוע אי הוי כמתנה על מה שכתוב בתורה ויתבטל התנאים אין זה מתנה על מה שכתוב בתורה הוא רוצה ליזוק בנכסיו ויקיים מצותו ויפרע מה שקבל עליו ועוד כמו שכתבתי דאף בלא תנאי היה צריך לגרשה ולשלם כתובתה אם הוא רוצה לישא אחרת ואם סכום הממון שקבל עליו אינו יותר על כתובתה נמצא שלא חדש בתנאו כלום.


סימן בעריכה

ששאלת רחל תובעת מראובן בעלה לקיים מה שקבל עליו בשטר הכתובה שאר כסות ועונה ושלא יוציאנה ממדינה למדינה ושאר כסות משנתים שעברו שלא נתן לה והוא משיב שהיא טומטום ועם כל זה תבא עמו למקומו והוא יכבדנה כפי יכלתו כי אינו יכול לדור במקומה מפני אימת גוי שמעליל עליו בשביל הרוג שנהרג ואומר שהיה בענין ועוד כי קודם הנישואין התנה עם אביה ואמה לעשות נישואין במקומה ואח"כ תבא אליו ועל תנאי זה נשאתיה וכן עשתה שהיתה הנה יותר משנה אצלו והלכה לה בלא רשותו והיא טוענת שאינה טומטום וגם יש עדים שאומרים כי בלילה הראשון עשה מעשה ועוד נבדקה ע"י אשה חכמה שהיא ככל הנשים ומה שהוא טוען שהוא מאימת גוי דחייא בעלמא הוא ומה שהוא אומר שהתנה עם אביה אחר התנאי הזה כשנשאה במקומה קבל על עצמו אחריות כתובתה הנה ראיתי מתוך הטענות כי ראובן רוצה להפסיד כתובתה ותנאי כתובתה בשלש טענות האחד שטוען שאינה ראויה לאיש והיא כופרת ואומרת שהיא ככל הנשים דבר זה יבדק ע"פ נשים הגונות וכשרות יודעות בדבר זה אם יאמרו שאינה ראויה לאיש אין לה עליו לא כתובה ולא תנאי כתובה ואם יאמרו שהיא ראויה לאיש הרי נתבטלה אותה טענה וכל זמן שלא נבדקה אינו חייב במזונותיה מאחר שהוא טוען טענת בריא שאינה ראויה לאיש וגם דבריו עומדין להתברר לאלתר ואם כן למה נחייבו מזונות היא תצוה לבדוק את עצמה אם היא רוצה להכחישו ואחר שתבדק תתבטל טענה זו ועוד יש לו שתי טענות אחת שטוען שהתנה שתהיה החופה במקומה ואחר החופה תבא לדור במקומו ולא רצה לישא אותה כי אם בתנאי זה והיא הודית בתנאי זה אלא שאומרת שאחר זה התנאי קבל על עצמו אחריות כתובה רוצה לומר אחריות כתובתה היינו שכתוב בכתובה שלא יוציאנה ממדינה זו בלא דעתה ובאחריות כתובה זו נמחל התנאי הראשון ואומר אני שלא נמחל תנאי הראשון כי הכתובה נכתבה כמו שרגילין לכתוב כל הכתובות בארץ הזאת ולא לעקור תנאי שהתנה בפירוש ועוד שהוצרכה לתנאי שנכתב בכתובה שלא יוציאנה ממקומו דהיינו ממדינה שקבלה לדור בה ואדעתא דהכי נשאת לו שתדור שמה לא יוכל להוציאה נמצא שאחריות כתובתה אינו עוקר התנאי הראשון כלל ואם אינה חפצה לדור עמו במקומו אינו חייב במזונותיה אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.


סימן געריכה

וששאלת אשה שיש לה אוטם ברחם בענין שאין השמש דש כראוי לו ומתוך האוטם פעמים שהוא דש בחוץ ולעולם הוא זורה בחוץ ומספקא לך מי אמרינן כיון שמתכוין לשמש כראוי מותר מידי דהוה המשמש את עקרה והקטנה והזקנה.

יראה שהוא אסור כיון דלעולם הוא זורה בחוץ קרינן ביה ושחת ארצה ואף על פי שלפעמים הוא דש מבפנים מכל מקום כיון שלעולם הוא זורה מבחוץ אסור וגריע ממשמשת במוך דהתם היא משמשת כדרך כל הארץ אף על פי שאין זרעו ראוי להזריע מידי דהוה אעקרה וזקנה וקטנה ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.


סימן דעריכה

מורי ושארי יקירי ה"ר אברהם הלוי שנית לנו אין לו אלא ביצה אחת הרי זה כסריס חמה וכשר וכל שהוא בידי שמים כשר וזה האיש כשר לבא בקהל וכן מצאתי בספר המצות דהרמב"ם ז"ל פי"ו דאיסורי ביאה וכן בשכל טוב וכן מוכיח בספר אבי העזרי בסי' תתקפ"ג והאריך בדברים והחזיר לו אשתו וקראהו על שמו אליעזר אף על פי שהרופא חתכו ויד אדם באמצע וזה שלא יגע בו יד אדם כשר אף על פי שמזריע שלא מן העטרה כי ההיא דאבי"ה ותמה אני עליכם מאחר שלא ראיתם בו נקבות כל עיקר למה לא צרפתם אותו לקרות בתורה ואפילו ע"י אדם נחתכה ממנו ביצת שמאל כשר כדמוכח בירושלמי ובשאלתות וכן הייתי פותח פי לפני מורי ה"ר אשר אך שלא היה במקומו כאשר כתב ואם לא תסכימו לדעתי להשיאו ישראלית השיאוהו גיורת המותרת לכרות שפכה ושלום ידידי כנפש אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

מורי שארי יקירי ה"ר אברהם הלוי ז"ל אשיבך דעתי על מי שלא היה נקב בפי האמה אלא סמוך לכיס יש לו נקב ודרך שם יטיל מימיו וגם אין לו כי אם ביצה אחת איכא לספוקי אם הוא מוליד או אם אינו מוליד אם הגיד חלול ועובר הזרע עד פי האמה וחזר לנקב ויוצא אז אינו יורה כחץ אלא שותת ואינו מזריע אבל אם מן הנקב והלאה אין הגיד חלול אפשר שהוא יורה כחץ דרך אותו נקב ואף על פי שאינו מזריע בעמק הרחם אפשר שמתחמם וראוי להזריע מידי דהוה אברזא דחביתא ומכל מקום אין קפידא בזה להתירו בקהל דבין מזריע ובין אינו מזריע ראוי לבא בקהל דגרסי' בפרק הערל (ע"ה) אמר רב יהודה אמר שמואל פצוע דכא בידי שמים כשר אמר רבא היינו דקרינן פצוע דכא ולא קרינן הפצוע תנא נאמר לא יבא פצוע דכא ולא יבא ממזר מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם ובירושלמי נמי מוכח דכשר לבא בקהל אף על פי שאינו מוליד דהכי איתא תני רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו מוליד והוא סריס חמה אתא עובדא קמיה דרבי אמי אמר לה אין ברתי דאת שרי' [ליה] אבל הוי יודע דלא מוליד והוה רבי זירא מקליס ליה דהוה מקיים מילתא על בוריא אלמא אף על גב דאין מוליד ראוי לבא בקהל והא דאמרינן בפרק הערל (ע"ה) ההוא עובדא דאסתתם גובתא דשכבת זרע ואפיק במקום קטנים סבר רב ביבי בר אביי לאכשורי ומסיק דפסול דלא במקומה לא מבשלה איכא למימר דאסתתם בידי אדם ע"י מכה ומיהו בספר המצות (סי' קי"ח) מפרש סבר לאכשורי לאו על האיש קאמר אלא על הבנים קאי דינא ובדוק מאין הם דבעל האשה אינו מוליד והאיש הלזה כשר לבא בקהל כנפש אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.


סימן העריכה

וששאלתם על בן י"ד שנה שהעיד ובדקוהו בשעת עדותו ומצאו לו שערות והמעשה שהעיד עליו הוא שבועים קודם שהעיד בבית דין ומערערין לומר אף על פי שנמצאו לו שערות אולי קטן היה בשעת ראייה ואין עדותו עדות.


תשובה יראה לי כיון שהגיע לכלל שנותיו ונמצאו לו שערות מחזיקין לו כגדול משעה שהיה בן י"ג שנה ואף על גב דמסקינן בפ' יוצא דופן (מ"ו) הא דאמר רבא קטנה שהגיע לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנים ה"מ למיאון כלומר לחומרא מחזקינן לה כגדולה ואינה ממאנת אבל לחליצה בעיא בדיקה ולא סמכינן אחזקה מכל מקום היכא דבדקוה ונמצאת גדולה מחזיקין לה בגדולה משעה שהגיעה לכלל שנותיה וראיה מהא דאמרינן בפרק מי שמת (קנ"ה) מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת ובאו בני משפחה וערערו לומר קטן היה ובאו ושאלו את רבי עקיבא מהו לבדקו אמר להם אי אתם רשאין לנוולו ועוד סימנין עשויין להשתנות לאחר מיתה אולי ימצאו לו שערות ואמר להם רבי עקיבא אין הבדיקה מועלת אפילו ימצאו שערות דשמא נשתנו לאחר מיתה אולי משום דאמרינן שערות שאמרו והוא שיש בהם גומות ושמא בחייו לא היו לו גומות ואחרי מותו נתייבש הבשר ונראה כגומות ור"ח ז"ל פי' שהשערות משחירות לאחר מיתה אפי' אם היו לבנות מחיים הא מחיים אמרינן מועלת בדיקה ואמאי דילמא השתא הוא דאייתי סימנין ובשעת מכירה לא היו לו סימנים אלא ודאי כיון שהגיע לכלל שנותיו ומשכחינן ביה השתא סימנין מחזקינן ליה בגדול משהגיע לכלל שנותיו ועוד ראיה מהא דאמרינן בפ' מי שמת (קנ"ו) אמר רב נחמן אמר שמואל בודקין לגטין ולקדושין ולחליצה ולמיאונין פי' אם הגיע לכלל שניו וקדש בודקין אותו אם הביא שערות קדושיו קדושין וקודם שהגיע לכלל שניו אף אם הביא שערות שומא נינהו וקטן הוא כדאיתא בפרק יוצא דופן (מ"ו) והא דבדקינן ליה לאו משום דאי לא משתכחי ליה סימנין לא חיישינן לקידושיו דהא בפרק יוצא דופן (מ"ו) קטנה שהגיעה לכלל שנותיה חזקה הביאה סימנין לענין מיאון ואמרינן נמי התם היכא דקדש תוך זמן ובעל לאחר זמן דאיכא ספיקא דאורייתא אלא להכי מהניא בדיקה דאי מצאו שערות ופשטה ידה וקבלה קידושין מאחר שאינה צריכה גט משני ואם לא מצאו שערות צריכה גט משניהם דחוששין שמא נשרו ופירש רבינו יצחק דצריכינן למימר דהך בדיקה היא קודם קידושין דשני דאי לאחר קידושין אפילו אם ימצאו שערות צריכה גט משניהם דשמא השתא הוא דאתו ובשעת קידושין לא הוו דהכי אית ליה לשמואל גופיה בפרק בתרא דקידושין (ע"ט) גבי קדשה אביה בדרך וקדשה היא את עצמה בעיר והרי היא בוגרת לפנינו ביומא דמשלים שית ירחי דנערות דחוששין לקידושי שניהם דאמרינן השתא הוא דאתו סימני בוגרות ולא מצפרא ומיהו דלא דמי דהתם הוא ודאי דאמרינן השתא הוא דבגרה שאין שם שום חזקה לומר מצפרא הוא דאתו אבל הכא הוא שהגיע לכלל שנותי' ודאי אית לן למימר כיון שלאחר קידושין מצאו חזקה שגם בשעת קדושין היו בה כל זה פירש רבינו יצחק ז"ל אלמא אפילו לשמואל דחייש בבוגרת דילמא השתא הוא דאתי מודה היכא דהגיע לכלל שנותיה דאמרינן דמקמי הכי הויא בוגרת לפנינו ומקודשת לשניהם אי אתי סימנין כל שכן אליבא דהלכתא דקיי"ל הלכתא כרב דאמר הרי היא בוגרת לפנינו ומקודשת לשני ואמרינן לצפרא אתו ואף על פי שזמן הבאת בגרות הוא אותו היום אמרינן שלא המתין לבא עד הערב כל שכן שהגיע לכלל שנותיו ואח"כ בדקוהו ומצאו בו סימנין דאמרינן משעה שבא לכלל שניו הביא סימנין ואינה צריכה גט משני.