ש"ך על יורה דעה שעט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכה(א) קדושנו קדוש יעקב. רוענו רועה ישראל המלך הטוב והמטיב לכל אל שבכל יום ויום הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת כו'. דודאי צריך לומר הברכה מתחלה כתיקון חכמים:
(ב) ומעל אבל זה לחיים ולשלום. הוא גמלנו וכו' וכל טוב וכו' אל יחסרנו הרחמן הוא כו':
סעיף ב
עריכה(ג) כאיש אשר אמו תנחמנו. כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו בא"י כו':
(ד) מנחם ציון בבנין ירושלים. אבל אין לומר מנחם אבלים ובונה ירושלים דאין חותמים בשתים. ומשמע לכאורה דה"ה דאין לומר מנחם ציון ובונה ירושלים דה"ל חותמים בשתים והכי אמרי' בש"ס פרק שלשה שאכלו (דף מ"ט ע"א) דמושיע ישראל ובונה ירושלים הוה ליה חתימה בשתים דאסור אבל בנחם שאומרים בתשעה באב איתא בכל הסידורים בא"י מנחם ציון ובונה ירושלים וצ"ל דמנחם ציון ובונה ירושלים כולו חדא מילתא היא:
סעיף ד
עריכה(ה) לאו צינעא הוא. ואין אבילות דבפרהסיא נוהג בשבת כדלקמן סי' ת':
סעיף ה
עריכה(ו) אבל מצטרף כו'. ומדברי המרדכי נראה דסעודה ראשונה שמברין את האבל שאסור לאכלה משלו) אין האבל מצטרף בברכת המזון וכן כתב הרוקח סי' שי"ג דכשמברכין ברכת המזון בשעת הבראתו אין האבלים מן המנין כדאמרינן בפ"א דכתובות ור"ל דאמרינן התס (דף ח' ע"ב) דבברכת רחבה אין אבלים מן המנין ופי' רש"י שם דהיינו כשמברין את האבל סעודה ראשונה משל אחרים כדאמרינן במ"ק היו מברין אותו ברחבה כו' משמע להו דהוא הדין האידנא דליכא רחבה מ"מ בסעודת הבראה תליא מילתא ואע"פ שהתוס' כתבו במגילה (דף כ"ג ע"ב) דבברכת המזון האבל מצטרף אפשר דמודה בסעודה ראשונה דהבראה ולא מיירי אלא בשאר אבילות: