ש"ך על יורה דעה שב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכה(א) ה"ז מותר כו'. והוא הדין אם ניתק ממנו חוט א' תולין להקל בכלאים דרבנן כדאיתא בטור ובפוסקים:
סעיף ב
עריכה(ב) ואפי' אם העובד כוכבים מסיח לפי תומו כו'. כי הוא ידוע לכל העובדי כוכבים שחייטים ישראל מחזרים על הכפרים לקנות מהן מטוה של קנבוס לתפור כי אינו מצוי כמו הפשתן והלכך איכא למימר זה עובד כוכבי' להשביח מקחו הוא אומר כ"כ הרא"ש ועט"ז ואין להקשות לאיזה צורך הוצרכו לזה דהא ס"ל דאין עובד כוכבים נאמן במסל"ת אפי' באיסור דרבנן אלא בעדות אשה וכדלעיל סוף סימן קל"ז דכבר הוכחתי שם דהיינו דוקא היכא דאיתחזק איסור' אבל הכא דלא איתחזק איסורא והוה נאמן אם לא שידוע לכל העובדי כוכבים ולהשביח מקחו הוא אומר כן:
(ג) ובמקומות שהפשתן כו'. כלומר דוקא דיעבד יש לסמוך להתיר על טעם זה בלבד שהפשתן ביוקר מן הקנבוס אע"פ שנקל לתפור בפשתן מקנבוס ויצא שכרו בהפסדו אבל לכתחלה אסור כו' וכדמסיק הרב וכן הוא בתשובת הרשב"א ובב"ח וע"ל סי' קי"ח סעיף ז' וי':
(ד) ולא חיישינן לאחלופי כו'. דכיון דהוא אומן לא מרעא אומנתיה מאחר שיש לו לעמוד על הדבר כן הוא בהרב המגיד ור"ן ורבינו ירוחם ושאר מחברים טעמא דאומן והרב קיצר במובן:
(ה) כשמדליק כבה מהר כו'. ובס' מע"מ סוף דף רצ"ב כתב ושמעתי מחייטין ישראלים שבודקים הקנבוס בענין זה שמושכין החוט עד שנמשכין כמין שערות ואם אותן שערות מרובות (צ"ל ארוכות) הרבה בידוע שהוא קנבוס עד כאן:
(ו) יש מחמירין כו'. דומה לדלעיל סימן רצ"ח ע"ש: