ש"ך על יורה דעה רעו

►| ש"ך • על שולחן ערוך יורה דעה רעו |◄

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב

(א) צ"ל כו'. והב"ח פסק דאם נתכוון וכתב לשם קדושה אף ע"פ שלא הוציא בשפתיו אינו פסול בדיעבד ע"ש וכ"פ הרב בא"ח סי' ל"ב סעיף י"ט דסגי בדיעבד כשמחשב שכותב האזכרות לשמן הואיל והוציא בתחלת כתיבת הס"ת בפיו ע"ש וע"ל ר"ס רע"ד:

(ב) ואם לא עשה כן פסול. ולא מהני העברת קולמוס עליהן לשמן:

סעיף ג

(ג) מלך ישראל. אבל מלך א"ה פוסק כמו שנתבאר גבי תפלה בא"ח ר"ס ק"ד:

(ד) לא ישיבנו. ואם השיב אינו נפסל כך משמע בב"י ופ' מ"ש הגמי"י ומסכת סופרים הפסיק באמצע השם פסול היינו שעשה שם א' כב' שמות כזה ראו בן וכן פי' המרדכי וכ"כ ס"ה סי' ר"ה ופסול זה כבר נזכר לעיל סי' רע"ד סעיף ד' שאם ריחק בין האותיות עד שהתיבה נראית כשתים פסול עכ"ל ור"ל דהאי הפסיק באמצע השם אינו שם קדש אלא כל תיבה קרוי שם כדאיתא במסכת סופרים ובפ' הבונה בכמה דוכתין תיבה בלשון שם וכן מוכח להדיא במרדכי שפירש כך שהשם הוא תיבה ומביאו לקמן ס"ס רע"ט ע"ש דלא כהב"ח שהבין דהוא שם קודש:

סעיף ד

(ה) יחפש כו'. משמע דלכתוב מקודם אות אחרת של חול על איזה דבר אחר אסור דכיון שדיו זו מוכנת לשם אין לכתוב בה דבר של חול:

סעיף ה

(ו) כתב האזכרות כו'. כתב העט"ז דוקא האזכרות אבל שאר ספר תורה אע"פ שאין כותבין אלא בדיו שחור ולא בשום דבר אחר (כדלעיל סי' רט"א סעיף ו') מ"מ אם כתב בדיו וזרק עליה זהב כשר עכ"ל ולא נהירא דכיון דטעמא דזרק עליה זהב פסול משום דכתב העליון כתב ומבטל לתחתון כדאיתא בב"י א"כ מה לי אזכרות או שאר ס"ת אלא להכי נקט אזכרות דבשאר מקומות בס"ת יש לו תיקון במחיקה וגרידה משא"כ באזכרות דפסול ולא מהני תיקון שהרי אסור למחקו וכן בברייתא איתא יגנוז וכ"כ הב"י בא"ח סי' ל"ב וכ"כ בש"ע שם סעיף ג' וכ"כ הלבוש גופיה שם דגם בשאר כתב פסול אלא דבאזכרה אין לו תקנה ע"ש ובדברי הדרישה סעיף ד' נראה כהעט"ז ואינו נכון וכמ"ש:

סעיף ו

(ז) אבל מקצת השם כו'. ובב"ח כתב דדעת הטור וקצת פוסקים דאע"ג דלכתחילה אין לתלות מקצת השם אפ"ה אין לפסלה בדיעבד ע"ש וע"ל סי' רע"ג סעיף ו' מ"ש בזה:

מקצת השם כו' צ"ע דבפרק בהמה המקשה (ד' ע"ה ע"ב) גרסינן א"ל רבי יוחנן לדברי ר' שמעון שזורי קאמר והא אמר רבין בר חנינא אמר עולא אמר רב חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר"ש שזורי הלכה כמותו א"ל אנא כי הא ס"ל דא"ר יונתן הלכה כר"ש שזורי במסוכן ותרומת מעשר של דמאי ע"כ וכל הפוסקים פסקו דלאו כרבי שמעון שזורי דפ' המקשה א"כ ס"ל דליתא להאי כללא דכל מקום ששנה רש"ש הלכה כמותו ובהלכות קטנות כתב הרי"ף והרא"ש אהך דטועה בשם כו' הלכה כרבי שמעון שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה רש"ש הלכה כמותו וגם על הרמב"ם וטור וש"ע קשה כן שבפירוש המשנה וכן בספ"ה מהמ"א פסק דהפריס על גבי קרקע טעון שחיטה ובפ"א מהלכות תפילין פסק דכולו תולה מקצתו אינו תולה וכ"כ הטור וש"ע בסימן י"ג וכאן בספרי הארכתי בזה:

סעיף ז

(ח) מותר לכתוב השם כו'. משמע קצת דעל המחק וגרד עדיף מלתלות וכמ"ש בב"י לדעת הרא"ש וכן דעת יש פוסקים וכהאי גוונא כתבו הטור לקמן סימן רע"ט ס"ד שאין הגרידה גנאי כמו התליה והלכך היכא דאפשר לתקן בתליה או לכתוב על המחק וגרד לא יתלה וכמדומה לי שכן נהגו:

(ט) המחק כו'. מחק היינו שנמחק בעודו לח וגרד היינו כשנגרד כשנתייבש:

(י) ואין חילוק כו'. כן מסודרת הג"ה זו בכל הספרים וכן הוא בעט"ז אבל באמת אין ענינה לכאן דמהיכי תיתי לחלק כאן בין ס"ת לשאר ספרים דהא כיון דבס"ת מותר לכתוב על המחק וגרד כל שכן בשאר ספרים אלא הג"ה זו שייכא לעיל סעיף ו' דמקצתו תלוי פסול היינו אפילו בשאר ספרים אין לכתוב מקצתו תלוי וכן הוא בסה"ת ע"ש:

סעיף ח

(יא) צריך כו'. מכאן נראה לי שאותן סופרים המדקדקים שלא לכתוב שם בסוף השטה ומתוך כך לפעמים מקצרין או מאריכין אותיות שלא כהוגן גם אם נזדמן להם שם בסוף הדף הם עושים רשומים או נקודות ארוכות בסוף הדף כדי שלא יהא השם בסוף הדף ושבוש הוא בידם דהא הכא שרינן לכתוב שם בסוף הדף רק שלא יצא מאותיות השם כלום חוץ לשטה וכן משמע בהגמי"י ומביאה בית יוסף וד"מ שכתבו לא יכתוב השם בסוף הדף אלמא דבסוף השטה שרי וא"כ מאריכין ומקצרין האותיות שלא כדת גם הרשומין שעושין בסוף הדף הוא אסור שהרי אסור להוסיף בתורה אפילו נקודה אחת על כן יש לבטל מנהגם בזה:

סעיף ט

(יב) אסור למחוק כו'. בתשובה הארכתי בדינים אלו והעלתי דשם של חול אלא שהוא נכתב כשמות הקדושים כגון והייתם כאלהים וכה"ג מותר למחקו וכן שם של קודש שלא נכתב לשם קדושה מותר למחקו לצורך תיקון דוקא אבל לגוז ולגנוז שרי אפי' שלא לצורך תיקון אבל בנכתב לשם קדושתו אפי' לגוז ולגנוז לצורך תיקון אסור ואם הרבה שמות נכתבו שלא לשמן בס"ת אסור למחקן אע"פ שהוא לצורך תיקון משום דמחזי כמנומר ע"ש:

(יג) הנטפלות מאחריהם. אבל לפניהם כגון למ"ד מלה' או ב' מבה' או ה' מהאלהים וכיוצא בו מותר למחוק:

סעיף י

(יד) אם הוא לצורך. ומפסקי מהרא"י איתא לצורך גדול וכך הובא בד"מ:

סעיף יא

(טו) ה' של שם כו' מותר למחוק כו'. שהכל רואין שהוא ח' ואינו שם ואין בזה משום מוחק השם אבל אם אינה נוגעת רק מעט עדיין ניכר שהוא שם ונראה כמוחק השם:

סעיף יג

(טז) אפי' במלת שלום כו'. ורוב העולם אין נזהרים בזה כך כתוב בתשובת הרא"ש כלל ג' סי' ט"ו דמותר. (תשלומי דינים השייכים לסימן זה עיין בא"ח סי' ל"ב):