פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף אעריכה


(א) כפי צורך העניים. וכדלקמן סימן ר"נ:


(ב) וחומש זה שאמרו כו'. ונראה דה"ה במעשר לבינוני שנותן שנה ראשונה מעשר מהקרן ואח"כ מעשר מהריוח וכן משמע בפרישה ס"ג:


(ג) ואין לעשות ממעשר שלו כו'. מהרש"ל והדרישה כתבו בשם תשובת מהר"מ דכל מצוה שתבא לידו כגון להיות בעל ברית או להכניס חתן וכלה לחופה וכה"ג וכן לקנות ספרים ללמוד בהם ולהשאילן לאחרים ללמוד בהם אם לא היה יכולת בידו ולא היה עושה אותה מצוה יכול לקנות מן המעשר ע"כ ובתשו' מהר"מ מרוטנבורג דפוס פראג סי' ע"ה כתב ולפזר מעשרותיו לעניים (צ"ל לבניו) הגדולים שאינו חייב לטפל בהם מותר דאפי' לאביו מותר לתת אם הוא עני משום כבוד אביו אבל (צ"ל וכ"ש) לבניו דמותר במקום שאין בעיר תקנה לתת לכיס של צדקה עכ"ל ומשמע דמותר אפי' יש בידו יכולת לפרנס ממקום אחר דזה הוי צדקה כדלקמן סימן רנ"א ס"ג:


סעיף בעריכה


(ד) משלישית השקל. והוא שתות אוקיא של כסף. טור. והיינו למ"ש לקמן ר"ס ש"ה דה' שקלים היינו ב' אוקיות וחצי לרש"י ולמ"ש הרב שם שהוא בערך ב' זהובים רייניש (וכתוב בהגהת דרישה דהיינו ה' זהובים בזמן הזה) א"נ השקל הוא שליש רייני"ש טאליר והיינו זהוב פוליש וא"כ חיוב הצדקה הוא עשרה גדולים כו' וע"כ נהגו בארצות האלו שהגבאי צדקה הולך בבהכ"נ שני וחמישי לגבות מעות צדקה מכל אחד ואחד ואפי' נותן מהפחות שבמטבעות הוא נותן יותר משלישית השקל לשנה ומנהג נכון הוא. ואע"ג דבא"ח של הרא"ש הנדפס בסוף הסדורים כתב שיתן בכל סוף שנה זהוב וחצי היינו למדת חסידות אבל מדינא אין חייב אלא בשלישית השקל לכל השנה כדמשמע בש"ס ופוסקים:


סעיף געריכה


(ה) הפסיד זכותו. אפילו נתן לו הרבה ועובר על ולא ירע לבבך כו'. סמ"ג:


סעיף ועריכה


(ו) ונותן לו מתנה. דכיון שעדיין לא העני לגמרי אינו מתבייש שכן דרך האוהבים לתת מתנה זה לזה. בית יוסף:


(ז) או עושה שותפות. והוא עדיף מהמלוה כדאיתא בש"ס וכב"י הטעם מפני שהמלוה מעות לחבירו בלא ריוח הלוה בוש שהוא נהנה מחבירו בדבר שאין חבירו נהנה כלל אבל בעושה שותפות אינו בוש כלל מאחר ששניהן נהנין:


סעיף זעריכה


(ח) נאמן כו'. ע"ל ר"ס רנ"ו:


סעיף יגעריכה


(ט) שיתן לו בעצב. והיינו שצר לו בנתינתו אבל עכ"פ אינו מראה לו פנים זועפות דא"כ לא נחשב בשמונה מעלות דהא הפסיד זכותו ועובר על משום לא ירע לבבך כדלעיל ס"ק ה':


סעיף ידעריכה


(י) לעני כו'. וכ"ש אם נותן לקופה של צדקה קודם תפלה שעדיף טפי וכן כתב הטור בא"ח ס"ס צ"ב טוב לתת צדקה קודם תפלה:


סעיף טועריכה


(יא) בתולות עניות כו'. ובתשובת הר"מ אלשקר סי' ע"ב כתב דדוקא יתומות אבל לא ידעתי אם יכולים הקהל להשיא עניה שאין לאביה יכולת להשיאה בדבר של הקדש ששם בעליו עליו ואם נקרא זה דרך של מצוה כו' וע"ש:


סעיף טזעריכה


(יב) עבור מתים כו'. עיין מזה בא"ח סוף סימן תרכ"א: