ש"ך על יורה דעה קסד

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף אעריכה

(א) לא יחזור כו'. אפילו כתוב בשטר ששהתה בידה מלוה זמן רב קודם שהחכירהו ללוה. טור. פי' ואפילו האמת נמי הכי ששהתה זמן רב בידו אסור וכ"כ בפרישה ופשוט הוא:

(ב) וישכיר. ואם שכר משמע דעת המחבר כהפוסקים דר"ק הוא ולזה בסעיף ב' במשכנתא דסורא דוקא כתב שאם בא אחר לשכרה מותר להשכיר לבעל השדה ולא כ"כ בדין דהכא כדכתבו תלמידי רשב"א דאזיל לטעמיה שכתב בב"י דתלמידי רשב"א ס"ל דהכא הוי א"ר אבל למאן דס"ל דהוי ר"ק כי אפסקיה אחר סגי לאפוקי מר"ק אבל א"ר אכתי הוי אבל במשכנתא דסורא לכ"ע שרי וכ"כ בב"ה וע"ל סי' קע"ב:

(ג) במשכנתא דסורא. נתבאר ענינו בר"ס קע"ב:


סעיף בעריכה

(ד) מותר. וכן כתב הריטב"א וסיים בה אפי' לא נחת המלוה לתוך המשכנתא כלל וכן קבלתי ממורי הרב ע"כ כ"כ בב"ה:


סעיף געריכה

(ה) מותר למכור כו'. עי' בתשובת מבי"ט ח"א סי' קכ"ג דף נ"ז מזה באריכות וע"ש גם בח"ב סי' רע"ג דף קכ"ז:


סעיף דעריכה

(ו) בענין שאין המקח קיים. כמבואר בח"מ סי' ר"ז ס"י וק"ק דשם כתב המחבר גם סברת י"א דלא הוי אלא א"ר וע"ש:

(ז) צריך להחזיר. מפני שהיה סבור שנחלטה לו וכשנודע לו שלא קנאה מוציאה מידו דהוי מחילה בטעות אבל תוך ג' שנים לא הוי טעות שהרי בידו וברשותו היה להחזיר המעות למלוה וע"ל סי' קע"ד ס"ק ד':