ש"ך על יורה דעה קנח

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף אעריכה

(א) שאין כו' מלחמה. אבל בשעת המלחמה היו הורגין אותן בידים דאמרינן טוב שבעובדי כוכבים כו' כ"פ הב"ח והביא התוס' שכ"כ וכ"כ ב"י:

(ב) אין מסבבין כו'. כלומר אין מצוה להורגם אע"פ שהם עוברים על ז' מצות בני נח ומיהו היכא דמקיימי ז' מצות בני נח משמע דאסור להורידן ב"י וד"מ ומהרש"ל בביאורי סמ"ג הוכיח דפירושו דאסור להורידן עיין שם וכשתעיין בש"ס פרק א"מ (דף כ"ו ע"ב) תראה שאין הוכחתו כלום:

(ג) כגון רועי בהמה דקה כו'. דוקא ברועים החמירו משום דלא פסילי וחכמים עשו חיזוק לדבריהם כדי שיתנו לב לשוב אבל גזלנים דאורייתא מעלין. תוס' ומביאו ב"י וע"ל סימן ס"ב:

(ד) שפקרו בגזל. לפי שהיו מרעין בהמות שלהן בשדות אחרות ובא"י בזמן שהיו רוב שדות של ישראל:


סעיף בעריכה

(ה) לעבודת כוכבים. בין עובד כוכבים בין ישראל:

(ו) והם שכופרין בתורה כו'. וכן המבזה ת"ח או המבזה חבירו בפני ת"ח וכך אמרו פ' חלק ר"ן ומביאו ב"י וד"מ והכי אמרינן לקמן סי' רמ"ג ס"ו שאין לו חלק לעוה"ב:

(ז) סי' תכ"ה. עיין שם בסמ"ע ובמ"ש שם: