ש"ך על חושן משפט ש

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

עריכה

(א) שנים שהפקידו כו'. ע' לעיל סי' ע"ו וסי' רכ"ב ס"ב ובא"ע סי' מ"ט ס"א:

(ב) ישבע כל א' כו'. לשון רמב"ם כדין כל נשבע ונוטל ומזה משמע בנק"ח וכמ"ש לקמן בסמ"ע סי' שס"ה:

(ג) ואי אינהו לא תבעי ליה. כ"כ ה"ה וטור והרא"ש ונ"י ועיין בסמ"ע ס"ק א' וכדבריו הוא בה"ה ונ"י ושאר פוסקים:

(ד) חייב כו' ליתן לכל אחד ר':

(ה) אבל בדיני אדם פטור כו' אלא נותן לזה ק' ולזה ק' וק' יהא מונח עד שיבא אליהו כיון דחד תבע ליה במקצת ואי לא תבעי ליה כלל אמרי' דהמאה חולקים ולא אמרינן יהא מונח כיון דלא תבעי ליה א"כ ליכח רמאי וכדלקמן סי' שס"ה ס"כ ע"ש ודו"ק:

(ו) בכרך אחד. כן הוא גירסת הרי"ף והרמב"ם ולדידהו כל שלא הפקידו בכרך אחד אע"פ שהפקידו זה בפני זה ה"ל כאלו הפקידו זה שלא בפני זה וה"ל למידק אבל גירסת רש"י ותוס' והרא"ש והטור הוא אם הפקידו זה בפני זה כו' עכ"ל סמ"ע וכן הוא בב"י ונ"י פרק המפקיד לדעת הגאונים והרי"ף והרמב"ם ע"ש וכ"כ ר"י נ"ל ח"א שרי"ף ורש"י מחולקים בזה וכ"כ בהגהות מיימוני פ"ה מהלכות שאלה שהרמב"ם ור"ש מחולקים בזה ודלא כמ"ש בסמ"ע לעיל סימן ע"ו ס"ק א' לדעת המחבר ע"ש:

(ז) ובאו ותבעו כו'. אפי' תבעו וכ"ש לא תבעו ליה אם הי' בכרך א' נותן לזה ק' ולזה ק' ומנה שלישית חולקים ודו"ק:

(ח) דיהא מונח כו'. ולא אמרינן חולקין כיון דתבע ליה ואיכא ודאי רמאי:

(ט) ביד ב"ד. וכ"כ התו' פרק הגוזל דף ק"ג ע"א:

(י) ב"ד כו'. עמש"ל ס"ב דעת הרבה גדולי הפוסקים שיהא מונח אצלו ולשון המרדכי שם כתב בספר א"ז בשם המיימוני דהא דתנן במתני' יהא מונח עד שיבא אליהו פי' לא לידו אלא ליד ב"ד דא"כ לעולם יערים אדם בפקדון ויאמר איני יודע עכ"ל ותימא שהרי המיימוני לא כ"כ ולענין מ"ש לעולם יערים כו' י"ל דאינהו דאפסידו אנפשייהו דהפקידו אצלו בכרך אחד מתחלה ואדרבה הם מערימים שכל א' תובע ר' וכיון שממ"נ חד מנייהו רמאי לא חיישי' תו להערמת הנפקד וממ"נ צריך לישבע היסת שא"י שהרי כל אחד תבעו ברי בר' ומ"מ מודה מקצת לא הוי דנימא מתוך שאיל"מ מטעם שכתבו הפוסקי' הובא בסמ"ע ס"ק א' ואפי' רוצה להניח המעות השלישית בב"ד צריך לישבע שא"י ודו"ק:

(יא) ואפי' בבא לצי"ש כו'. ה' המ' (וכ"כ נ"י) וכ"כ הסמ"י עשין פ"ח דף קע"א ע"א וכ"כ התוס' פ' המפקיד דל"ז ע"א ועמש"ל סי' רנ"ב ס"ב שגם דעת הרמב"ם והרשב"א כן ודברי המחבר שם צ"ע:

(יב) וי"א כו'. כ"כ הטור והרא"ש לדעת התוס' וסמ"ג ורוב הפוסקים אינו כן:

(יג) דאם תבעו ליה חייב כו'. אבל לא תבעו ליה פטור אף לצי"ש:


סעיף ב

עריכה

(יד) והשאר יהא מונח כו' ברמב"ם איתא גם כאן אצלו:


סעיף ג

עריכה

(טו) וכן מי שתבעוהו כו'. ישלם לשניהן פי' אחר שישבעו שניהן עכ"ל סמ"ע וכן הוא בטור ר"ס זה ובאשר"י:

(טז) פטור אפי' בבא לצי"ש וכ"כ הרא"ש וע"ל סי' ע"ו ס"ג דכתב המחבר ב' דעות בזה ועמ"ש שם:

(יז) חייב בבא לצי"ש. ליתן לכל אחד:


סעיף ד

עריכה

(יח) וכן שנים שהפקידו כו' עיין בספר א"א דף ק"ד ע"ג: