ש"ך על חושן משפט נט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
(א) וטוען הלוה שהוא פרוע כו'. בתשובת מהרשד"ם סי' מ' ד' ל"ב ע"א דקדק דדוק' כשהלוה טוטן ברי אבל אם טוען שמא אע"פ. שגם המלוה טוען שמא לא מבטלינן שטרא מספק ויפה כיון בדינא ולא הוצרך להביא ראי' מכאן שכן מבואר להדיא לקמן סי' פ"ב סעיף ב' ע"ש ועמ"ש לק' סי' ע"ה ס"ק נ"ז:
(ב) אינו גובה בו כו'. ל' הטור צריך להחזיר לו שטרו ואין לו עליו אלא חרם סתם ע"כ ור"ל דאם הלוה תובע למלוה שאינו רוצה שיעוכב השטר אצלו דדילמא ימות ויגבו בו היורשים או איזה חשש אחר צריך המלוה להחזיר לו שטרו וכן הוא בבעה"ת שער נ"ד דאם הלוה תובע למלוה צריך להחזיר לו שטרו ואין לו עליו אלא חרם סתם ע"ש:
(ג) חוזר וגובה בו. כתב הסמ"ע דטורף אפי' ממשועבדי' ונראה דהיינו דוקא מלקוחות שקנו קודם שאמר פרוע אבל לקוחות שאחר שאמר פרוע אינו טורף מהן דהא יכולים לומר אנן אדבוריה דידי' שאמר פרוע סמכינן וזבנינן ואלו הוה לוה בעי לשטרא הוה צריך לאהדורי ליה ואיהו דאפסיד אנפשי' שלא תבעו שטרו עד שנזכר ואפשר דכל זמן שהשטר ביד המלוה ה"ל ללקוחות להזהר וצ"ע לדינא: