רשב"ם על ויקרא יב

(ב). אשה כי תזריע: כי תתעבר בין זכר בין נקבה, אם זכר תלד יהא דינו כך, ואם נקבה תלד כו וכך דינה כולל ואחר כך מפרש:
וטמאה שבעת ימים: אפילו לא ראתה דם:
כימי נדת דותה: כימי ריחוק חלייה המפורש לפנינו על ידי ראיית דם טמא שהיא ראיית דם לידה, נדה לשון נדודה ומרוחקת מבעלה, דותה לשון חולי כמו לבי דוי:

(ד). בדמי טהרה: שאינו דם נידות, פשוטו כמאן דאמר שני מעיינות הן זה של ל"ג ימים מעיין טהור הוא:

(ז). וטהרה: לאכול בקדשים, כך פירשו חכמים, כי מחוסר כיפורים הוא אוכל תרומה מבערב כשהעריב שמשו אבל בקדשים אינו אוכל עד לאחר כפרה: