רשב"ם על ויקרא ב

(א). מנחה: כבר פירשתי לשון דורון בבראשית, מגזרת נחה את העם:

(ב). מלא קומצו: חכמים פירשו במסכת יומא שקומץ בשלש אצבעותיו האמצעיים:
אזכרתה: לשון זכר רגיל לומר בלבונה מפני הריח העולה, וכן כתיב מזכיר לבונה, וכן והיתה ללחם לאזכרה, מיני מנחות הכתובות כאן מפורשים במנחות מניין חלותיהם וכמה לבונה וכמה שמן בכל אחת, ומהו מחבת ומה הוא מרחשת, מרחשת כלי עמוק ומעשיה רוחשין, אבל מחבת אינו עמוק וכולן באות מצה, כמו שכתוב בצו את אהרן:

(יא). וכל דבש: פירות האילן, תמרים קרויין דבש:

(יב). קרבן ראשית: שתי הלחם בעצרת הקרויין מנחה חדשה, ובכורי פירות המפורשים בכי תבא:
תקריבו אותם לה': בעזרה תביאו אותם לתנופה ולא לקרבן אל המזבח:

(יד). ואם תקריב: לכשתקריב מנחת העומר:
גרש: כמו ויגרס בחצץ שיני, טחון ברחים של גרוסות: