רש"ש על המשנה/מידות/ד

רש"ש על המשנה מסכת מידות פרק ד

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת מידות · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

בהרע"ב ד"ה בסופו. ושתים דלתות לדלתות שתיהם. ל"ד דתיבת לדלתות מוטעמת באתנח. הוי דמלת שתים מוסבת למטה וכהרמב"ם שהעתיק התוי"ט:


הרע"ב ד"ה ושני פשפשין. רחוקים קצת מן השער. עמש"כ עליו בפ"ג דתמיד מ"ז: שם ד"ה ופתח את הפשפש. ובא לו אל שער השני שבסוף עובי הכותל כו'. ל"ד בזה וכמש"כ עליו בתמיד פ"ג מ"ז ע"ש:


הרע"ב ד"ה ט"ו בצפון. אלא עובי הכותל עם החלל שבינו ובין הכותל השני כו'. לישנא קטיעא היא דהל"ל נמי ועובי הכותל השני. או בקוצר אלא עובי הכותל והחלל שבתוכו הוא מונה ולשון הרמב"ם הוא כעין זה ע"ש ועמש"כ לקמן מ"ז: שם בתוי"ט ד"ה ט"ו. מאין נפלה האורה אל כל התאים כו' ובשלמא להיכל כו'. עי' מה שהשגתי עליו בזה לקמן מ"ה. ובנידון האור אל התאים היה נ"ל שהיו בהם חלונות. באותן שבצפון ושבדרום בקציותיהן המזרחיות והמערביות. ובאותן שבמערב בקצוותיהן הצפוניות והדרומיות. כי התאים לא היו נמשכים רק כנגד כותלי ההיכל. והקרנות היינו צפונית מערבית ודרומית מערבית היו פגומים ומשם האורה באה. אולם מרוח מזרח לתאי צפוניים ודרומיים לא היה אור גדול כ"כ כי האולם היה כנגדם. ולא בא להם רק מאורו של אולם. וגם התוי"ט ע"כ סובר כן מדלא מקשה מהתאים החיצונים. ולהרמב"ם האולם היה נמשך גם בצפון ודרום ההיכל והתאים. אך היציעות שהיו מחוץ לתאים לפי' הרמב"ם במשנה דלקמן עדיין מאפילות אפי' על התאים החיצונים. אמנם לפמש"כ שלא היו נוגעים התאים שבצדדי ההיכל לאשר במערבו רק בקרנותיהם א"כ ודאי כבד לפסוע על גגותיהם מאחד לחבירו דרך משעול צר כזה דהוא דרך הקרנות ולקמן במ"ה תנן שהי' הולך דרך עליהם. אבל מצינו כה"ג לר"ש בב"ב ספ"ו דס"ל ד' מערות. ויהיה ע"כ המבוא להחצר דרך קרנות ע"ש: שם ד"ה ובקרן. וז"ל הרמב"ם ומ"ש כאן לפשפש אחד כו' כצ"ל: [בא"ד אבל רש"י ז"נ בפי' יחזקאל כו' מה שיש בין ב' הכתלים כו' כצ"ל. מהגרמ"ש ז"ל]: שם (בסופו) וא' לפשפש כלומר כו'. והוא דחוק. ול"נ דפשפש הונח כאן על חדר קטן שעושין לפני פתח הבית מבחוץ לבוא דרך עליו אל הבית (פארהויז בל"א). והיה עומד אצל פתח התא מבחוץ. אח"ז מצאתי להגר"א ז"ל שנראה שכוון לזה:


בתוי"ט ד"ה התחתונה. כ"ש באורך רב כזה שהוא שבעים אמות. ל"ד דאורך כותל המסיבה היה נגד אורך ההיכל וכותליו (עמש"כ במ"ג) שהוא ע"ג אמה. ואם מגרע ממנו מה שנגד עובי כותליו המזרחי והמערבי לא ישאר רק ס"ג: [שם בא"ד עובי הכותל חצי אמה שלשיעור יציעות כו' כצ"ל בתיבה חדא מהגרמ"ש ז"ל]:


במשנה הי' מהלך בדרום עד שהוא מגיע לפתחה של עליה כו'. משמע שהיה נכנס בדרך ישר מהגגות של התאים להעלי'. בלתי סולם. דאל"כ היה אומרו כמו שאמר הכלונסות שעולין דרך עליהם לגנה. וא"כ ע"כ גובה גגי התאים היה שוה לרצפת העלי'. ותחתיה עד חלל ההיכל היה עוד ה' אמות. אמה מעזיבה. אמה תקרה. אמתים ב"ד. אמה כיור. וא"כ מאין יבא האורה להיכל מלמעלה לגג התאים שכ' התוי"ט לעיל בריש מ"ג. וסתירה ג"כ למאי דמשמע לעיל מדבריו במ"ד. דגובה כל התאים אינו רק י"ח אמות. ועי' בראב"ד פ"ד מהל' בה"ב ה"ט דמוכח דדבריו ג"כ דגובה כל תא היה יותר מששה אמות: שם בתוי"ט ד"ה וראשי פספסין. וניחא לי כו' אבא שאול אומר עליית בית ק"ק חמורה מבית קה"ק כו' וצ"ע דמתניתין דהכא דלא כמתניתין דספ"ק דכלים כו'. ול"נ דמתניתין דהכא לא אתיא ג"כ כא"ש. דלבית קה"ק תני דהיו משלשלין אה"א כו' כדי שלא יזונו כו'. ובעלייה משמע שהיו מתקנים כדרכן בלתי תיבות:


במשנה וההיכל צר מאחוריו כו'. לפמש"כ לעיל במ"ג יל"פ דר"ל אחוריו ממש במקום התאים דלא היה שם רק רוחב ל"ב נגד ההיכל וכותליו. וא"ש גם לפי' הרמב"ם והרע"ב בבנין האולם. אשר הרע"ב כ' על הא דצר מאחוריו דלא איתפרש לו והרמב"ם נדחק. והראב"ד מביא מזה עזרה לשיטתו שלא היה האולם אלא על פני מזרח: שם בהרע"ב ד"ה ט"ו אמה. והאולם עשר כו'. לפירושו לעיל במ"ה שהיו עוד יציעים סביבות ההיכל חוץ לכותל המסיבה לצפון וכן לדרום משמע שהיה חוץ לכותל הורדת המים. לא יתכן להיות חלל האולם עשרה דחלל היציע לבד כותלה החיצון היה חמש אמות. והא לא תקשה לפירושו מדוע לא חשב היציעים ברוחב ההיכל. וכן המערביים בארכו ויהיה יותר ממאה. די"ל משום דלא היו קדושים בקדושת ההיכל. אבל התאים משמע שקדושתן שוים להיכל. וכ"מ מפרש"י בזבחים (נ"ה ב') ד"ה לא. אולם זה קשה לפי' הרע"ב בהא דיציעים מהא דתנן לקמן ברפ"ה וי"א אמה לאחורי בהכ"פ וכ"ה בכ"ד בש"ס. דמשמע שהיה פנוי בלא שום בנין: שם בתוי"ט ד"ה כותל ההיכל. ולסברא זו כו' י"ל ג"כ להרמב"ם כו'. נראה דכוונתו ליישב בזה מה שגמגם עליו לעיל במ"ד ע"ש. ותימה דלפ"ז יקשה מדוע לא חשיב המגרעות ויתוסף עוד ב' אמות ברוחב ויהי' ע"ב דבשלמא לפי' התוס' לא יתוסף כלום דיחסר לעומת זה חלל התא וכמ"ש דאידי ואידי חד שיעורא היא משא"כ להרמב"ם: בא"ד (בסופו) אבל כמו שפי' לעיל במ"ג הוא נכון. גם שם לא באר ככל הצורך כמו שהעירותי שמה. ודע שאחר התבוננות בלשון הרע"ב משמע דדעתו דכותל ההיכל וחללו (שקוראו תא) לבד היו שש. והכותל הב' ממנו הוא בכלל שש דהתא שאצלו וכן כולן לבד האחרון לפי הבנת התוי"ט בו. (אבל ל"נ דדעת הרע"ב דכותל החיצוני של התא הוא נכלל בי"א אמה שאחורי בהכ"פ ולא נחשב בחשבון ההיכל. וכמו דלא נחשבו כותלי עזרה בחשבון עזרה לקמן ברפ"ה. וכ"מ מדבריו לקמן פ"ה סמ"א שכתב י"א אמה של חלל עם עובי הכותל. ור"ל הכותל התא החיצוני). אבל מפי' הרמב"ם במ"ג משמע דגם הכותל הב' הוא נכלל בשש דכותל ההיכל וכן כולן והתוי"ט לא הבין כן בדעת הרע"ב: שם ד"ה האולם (בסופו). מש"כ שהשבעים אמה רוחב היה באורך פ"ד אמה. וכ"כ עוד בסה"ד דהעודף ט"ו אמה מזה וט"ו אמה מזה היה במשך ממערב למזרח ט"ז אמה כשיעור כותל האולם חמש והאולם י"א כו'. ל"ד במחכ"ת ושכח לחשוב כותל האולם במערבו שהי' ג"כ עוביו חמש (עי' זבחים (כ') רש"י ד"ה ה"ג אבל מן החליפות. ושם (נ"ה ב') בד"ה שני פשפשין וכל הענין דשם) וא"כ היה רחבו מאה במשך ממערב למזרח כ"א אמה. ורוחב ע' באורך ע"ט אמה. ואולי לשון הראב"ד שהביא לעיל שכ' שלא היה לאולם אלא כותל המזרח כו' הטעהו. אבל זה דבר שא"א לשמוע שיהיה שם פרוץ בלי חומה. וגם לעיל ספ"ג מבואר שה"ל תקרה ג"כ. וכ"מ להדיא במנחות (כ"ח ב') בתד"ה אכסדרה שהיה מגופף מד' רוחות. וזה אין לומר שכותלו המערבי הי' מנגד קרן מזרחית צפונית של כותל המסיבה למזרח. וכן בדרום נגד קרן דרומית מזרחית דכותל הורדת המים ולמזרח. דא"כ לא יהי' חללו שם י"א. וגם לא יהיה הכותל מיושר כי כותלי התאים וההיכל נכנסים לפנים: