רש"ש על המשנה/מדות/ג
רש"ש על המשנה מסכת מדות פרק ג
<< · רש"ש על המשנה · מסכת מדות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א עריכה
במשנה אמר רבי יוסי מתחלה כו' עד שנמצא מקום המערכה כ' על כ'. קרא כתיב כן בדה"י (ב' ד' א') ויעש מזבח נחשת (פי' תחת נחשת. אבל שלו היה של אבנים עי' זבחים (ס') ובפרש"י ד"ה ה"ק) עשרים אמה ארכו וע"א רחבו. ואמקום המערכה קאי כדפרש"י בזבחים שם. ולכן נ"ל דליכא דפליג על ר"י בהא וכן סתם הרמב"ם בחבורו פ"ב מהל' בה"ב. ופרש"י במלכים (א' ח' ס"ד) שכ' מקום מערכתו כ"ד על כ"ד צ"ע וכבר עמד עליו הבה"ז שם (נ"ט ב') ע"ש. וכן צ"ע במש"כ בשבת (נ"ה) דשלמה עשה מזבח אבנים של ל"ב אמה: שם בהרע"ב ד"ה כל קרש ארכו ל"ב אמות. הן ע"כ חלל הדפוס היה מחזיק ל"ב אמה וא"כ אורך הקרש היה צ"ל יותר. אם לא שנאמר דהקרשים היו נוגעים זה בזה בקצוותיהם הפנימיים [וק"ל]: [שם בתוי"ט ד"ה מקום הקרנות כו' ואותן ג' כתובות כו' ופי' הכ"מ כו' היינו משפת סובב כו' כצ"ל. מהגרמ"ש ז"ל]: שם ד"ה כמין גמא. דבריו וציוריו צריכין תיקון למתבונן בם:
ד עריכה
במשנה ובפגימה לכל דבר. משמע דמ"מ בעינן שיפגמו ע"י איזה דבר אף שלא ע"י ברזל. אבל אם מצאן פגומין תחת קרקע בתולה שידוע שכן היה גידולן לא מיפסלי. ומה שאמר ברישא אבנים שלמות וכדכתיב דברים (כ"ז) אינו אלא לאפוקי שנחסרו אחר הוצאתן ממקורם. לכן תמה אנכי על התוס' בחולין (ר"ד י"ח) שהקשו אנה ימצאו אבנים בלא פגימה:
ה עריכה
תוי"ט ד"ה על שלחנות. לשון הראבי"ה פי' שבין הטבעות ולעמודים כ"נ דצ"ל: שם ד"ה אלא כל דממזרח למערב עמודים ח' כו'. ובציור שבסוף המסכת צייר לעמודים ח' מצפון לדרום בשורה אחת והשלחנות לפניהם בשני סדרים. וזה דלא כמאן דלהראבי"ה משמע דהעמודים הי' בסדר אחד ממזרח למערב וכן השלחנות לפניהם. ולרש"י ביומא שהביאו התוי"ט לקמן פ"ה מ"ב היו השלחנות בד' סדרים. ובציור הרמב"ם מסודרים העמודים כדעת הראבי"ה. ושלחנות באמצען (והוא כדעת התוס' ביומא (ט"ז ב') בד"ה מן "וי"ל הני אחריני נינהו כו'" והוא ג"כ דעת המפרש למס' תמיד (ל"א) בד"ה מדיחין אותן ג"פ). והשלחנות ח' שהוזכרו במסכת שקלים פ"ו מ"ד והן הן דלקמן פ"ה מ"ב ציירן בשני סדרים. ועוד ראיתי בציור התוי"ט שצייר הטבעות ד' סדרים של ו' ו' כהי"א והוא תימה. ובציור הרמב"ם המה נכונים כדעת הת"ק:
ז עריכה
ברע"ב ד"ה של מלת כו'. נ"ב עי' מ"ש בהגהותי לגמרא עירובין (ג' א'). מהגרמ"ש ז"ל:
ח עריכה
בתוי"ט ד"ה גפן כו' להתברך הגפן כו'. נ"ב ברמב"ם איתא כגפן. מהנ"ל]: