רש"ש על המשנה/אהלות/ח

רש"ש על המשנה מסכת אהלות פרק ח

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת אהלות · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

בהרע"ב ד"ה כוורת הקש. או מערבה כו'. נראה דזה צ"ל בד"ה כוורת הקנים דלקמיה. או דאינו בא אלא לבאר פי' דכוורת:


תוי"ט ד"ה והסככות. ואני לא יכולתי לעמוד ע"ד כו' דהא אמרן כו' הוא בשדה שאבד בה קבר כו' משא"כ באלו כו'. תמיהני עליו דהא בהדיא אמרי' שם ג"כ אילן שהוא מיסך עה"א נאמן לומר אין תחתיו קבר כו' ומוקי לה ריו"ח שם במהלך ובא ע"פ כולה. וכ"כ התוס' שם בד"ה אילן ודוקא במהלך ע"פ כולה אמר בסמוך דנאמן: בא"ד ואם אין ראויין לקבל מביאין מדבריהם וא"ח. ק"ק דא"כ הל"ל למיחשב במ"ג כעין שהקשה התוי"ט לקמן במ"ה בד"ה והעוף:


והדולג והקופץ. עי' פי' הרע"ב וקשה לי דלעיל מ"א פי' ועדר בהמות כשהן עומדות ולא מהלכות. א"כ מאי איריא דתני דולג וקופץ אפי' מהלך כדרכו נמי לא. ואין לומר דמהלך מביא וא"ח דא"כ ה"ל למיתניה במ"ג עתוי"ט ד"ה והעוף. וי"ל דהתם דבעינן דוקא עומדות היינו בהרבה בהמות יחד לענין לצרפינהו לאהל אחד כדמשמע מלישנא דעדר. והכא באחת בלבד מיחשבא שפיר אהל אפי' כשהיא מהלכת. אבל מ"מ קשה דמשמע בתוספתא דעדר המהלך מביא טומאה מדרבנן דתני אין הנזיר מגלח וא"ח עליהן על ביאת המקדש. מוכח דאבל טמויי מטמא. וא"כ ה"ל למחשביה במ"ג. וע"כ צ"ל אחת משתי אלה או דתני ושייר. או דלא חשיב מה דמביאין מדרבנן. א"כ לא נצרך תו לחלק בין עדר ליחיד. ויתורץ ג"כ מה שהקשיתי מ"ב. ויפלו דברי התוי"ט ג"כ. ודע דק"ל דאם דולג וקופץ הוא באדם תיפוק ליה דא"ח מטעם דאדם אין נעשה אהל לטהר (לעיל רפ"ו) וי"ל דמיירי בעובד כוכבים עי' ב"ב (כ) ועובד כוכבים שישב בחלון. אבל מדנקט ברפ"ו אדם סתם משמע דאפי' עובד כוכבים בכלל. (דזה דוחק לומר דסמיך התנא על דרשה דאדם אתם כו' עי' תוי"ט פ"ב דבכורים מ"ז ובהמגיה שם) ודומיא דכלים דאפי' כלי גללים כו' דלא מקבלי טומאה. וההיא דב"ב לא תברא לפי מש"כ לעיל פ"ו מ"ב בס"ד ועתוי"ט: שם רי"א הבית שבספינה א"מ אה"ט. עי' ברע"ב ותוי"ט. ולע"ד יל"פ דבספינה שטה מיירי: תוי"ט ד"ה והעוף. אפי' כשאינה מנפנפת כו' מדקתני סיפא קשר כו' כבש כו'. לכאורה י"ל דבכבש אפי' כשהיא מנפנפת בשארי קצוותיה כיון שהרוח אינו יכול להוליכה למקום אחר מביאה אה"ט. וכן תפרש בקשר אה"ס אפי' כשהיא מהלכת ובאה מביאה אה"ט: