רש"י על הושע א ב
<< | רש"י על הושע • פרק א' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃
"תחלת דבר ה' בהושע" - רבותינו אמרו תחילה לארבעה נביאים שנתנבאו (בימים הללו) הושע ישעיהו עמוס ומיכה ישעיהו נתנבא שנאמר (ישעיהו ו) וינועו אמות הסיפים וגו' והוא היה יום שנתנגע עוזיה שנכנס להיכל שרעשו העליונים לשורפו ותחתונים לבולעו כעונשן של עדת קרח שהיו בהם בלועין ושרופים בעמוס נאמר שנתים לפני הרעש והושע קדם לכולם ומיכה היה אחרון לכולם שנאמר בו (מיכה א) בימי יותם אחז יחזקיה ולא נאמר בו עוזיה ופשוטו של מקרא תחילת דיבור שנדבר הקב"ה עם הושע אמר לו כן
"קח לך אשת זנונים" - רבותינו אמרו כמשמעו לפי שאמר על ישראל החליפם באומה אחרת כמו שמפורש בפסחים ר"פ האשה
"וילדי זנונים" - שתלד לך ילדים שיהיו ספיקי ממזרות ויונתן תירגם איתנבי נבואה על יתבי קרתא טעוותא וקח האמור כאן ל' לימוד הוא למד אותן לשוב בתשובה
"כי זנה תזנה" - לשון הווה הוא