רש"י על דברי הימים ב לג


פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בירושלים יהיה שמי לעולם" - הפסוק קובל זה מנשה שבנה מזבחו' לעכומ"ז בבית שאמר הקב"ה אני רוצה שישכון שמי שם וגם פסוק שאמר בסמוך לשון קובלנא הוא

"וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים וגו'" - וגם הפסוק ולא אוסיף להסיר את רגל

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועשה אוב וידעוני" - מלא בוי"ו לפי שהרבה לעשות והוא הוסיף על פסל הסמל אשר עשה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעילום" - לעולם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא אוסיף להסיר את רגל ישראל" - מוסב על פסוק שלמעלה והכל קובלנא הוא כלומר הקב"ה אומר כך אמרתי אל דוד ואל שלמה בבית הזה אשים שמי שם לעולם וגם הבטחתים לא אוסיף להסיר רגל ישראל מעל האדמה רק אם ישמרו וגו' ועתה ויתע מנשה וגו' נמצא שעל ידו נסתלקה שכינה וגם אנו עדיין בגלות על ידו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לגיחון בנחל" - אצל נחל גיחון שם מקום

"וסבב לעופל" - וסבב משם חוזק המגדלים הבנוים במלאכת עופל

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישלח חוצה" - ולא שברם ולא גנזם מן העין לפיכך נכשל בהם בנו כדכתיב ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו וגו' שלקח אותם ממקום שהשליך אותם

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה" - שהביא קרבן תודה והתוודה להקב"ה שהשיבו לירושלים ולמלכותו

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותפלתו" - היאך נתפלל

"והעתר לו" - והשיבו על מלכותו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקברוהו ביתו" - כמו בביתו (ובמלכים ב' כ"ח) כתוב בגן ביתו לא זכה ליקבר עם אבותיו