רש"י על דברי הימים ב ו
<< · רש"י על דברי הימים ב · ו · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"בית זבול" - מדור
"לשבתך עולמים" - שמשנבחרה לא שרתה שכינה במקום אחר ולא הותרו הבמותפסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
"אשר דבר בפיו" - שיתן לו בן שיבנה לו בית
"מלא" - קיים דברו הטובפסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
"ואבחר בירושלים" - מוסב על לא בחרתי בעיר
"ואבחר בדויד" - מוסב על ולא בחרתי באישפסוק ח (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"כי עשה שלמה" - מוסב על נגד כל קהל ישראל כלומר היאך היה גבוה מכולם להשמיע דבריו
"ויעמוד עליו" - ועתה יכולין לראותו כל ישראל ומשום שמפסיק הענין צריך לומר כבראשונה נגד כל קהל ישראל וכן ויפרוש כפיו השמימהפסוק יד (כל הפסוק)
"אין כמוך באלהים" - ממה שאתה שומר הברית והחסד שאתה גוזר מן השמים לתת לאוהביך אתה מצניעו וגונז הברית והחסד לקיים הבטחתך בארץ
"ההולכים לפניך" - כמו שהלך דוד אבי וזה אשר שמרת לעבדך דוד בל' אמנת הבטחהפסוק יח (כל הפסוק)
"כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ" - ל' תמיה וכי אפשר שיאמין אדם שישב אלהים על הארץ כי שמים ושמי השמים וגו' אלא מחמת חסד שגמלת לדוד אבי צמצמת שכינתך
"אף כי הבית הזה אשר בניתי" - ולמה בניתיו להתפלל לפני האלהים ולפנות הוא אל תפלתינופסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
"ואם ינגף עמך" - ולא מפני שידך קצרה מלהושיע אלא דבר זה גורם כי יחטאו לך
"ושבו והודו את שמך" - פתרון והתוודו את עונם והאחרון מוכיח והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענםפסוק כה (כל הפסוק)
"והשיבותם" - והשב אותם
"אל האדמה" - כי כשנופלים ונגפים לפני אויביהם תופשים מה שיכולים ומביאים אותם בשביה אל ארץ אחרתפסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
פסוק כט (כל הפסוק)
"כל תפלה וכל תחנה" - שיתפלל ויתחנן על זאת מכל אחד הדברים האלה
"אשר ידעו איש נגעו" - כלומר אם יתפלל על נגעו ועל מכאובו להסירו ממנופסוק ל (כל הפסוק)
פסוק לא (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לד (כל הפסוק)
פסוק לה (כל הפסוק)
פסוק לח (כל הפסוק)
פסוק לט (כל הפסוק)
פסוק מא (כל הפסוק)
"ועתה קומה ה'" - שלא להטלטל כאשר עד עתה משילה לנוב ומנוב לגבעון
"אתה וארון עזך" - שלא יטלטל עוד מעתה
"עזך" - על שם כן קרוי עוזך על שעשה נפלאותיו ועזוזות בפלשתים וכן כתיב (לעיל ט"ז) בהודו לה' דרשו ה' ועוזו ועוד אמרו רבותינו במסכת עבודת כוכבים וישרנה הפרות (שמואל א' ו') מה שירה אמרו הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו (תהלים צ"ח)
"ילבשו תשועה" - מחמת שלא יטלטלו ממקום למקום כמו והיה צדק אזור מתניו (ישעיהו י"א)
"וחסידיך ישמחו בטוב" - ברוב טובות ומעשרות הניתן ללוים בשכר ששומרין את הארון ומשוררים לפניו