פתיחת התפריט הראשי


פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא נתן ה' לכם לב לדעת" - להכיר את חסדי הקב"ה ולידבק בו

"עד היום הזה" - שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי כמ"ש בפ' וילך ויתנה אל הכהנים בני לוי באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה וניתנה לנו ומה אתה משליט את בני שבטך עליה ויאמרו לנו יום מחר לא לכם ניתנה לנו ניתנה ושמח משה על הדבר ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם וגו' היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותבאו אל המקום הזה" - עתה אתם רואים עצמכם בגדולה וכבוד אל תבעטו במקום ואל ירום לבבכם ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו' ד"א ולא נתן ה' לכם לב לדעת שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה ולפיכך לא הקפיד עליכם המקום עד היום הזה אבל מכאן ואילך יקפיד לפיכך

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אתם נצבים" - מלמד שכינסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית

"ראשיכם שבטיכם" - ראשיכם לשבטיכם

"זקניכם ושטריכם" - החשוב חשוב קודם ואח"כ כל איש ישראל

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחוטב עציך" - מלמד שבאו כנעניים להתגייר בימי משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושוע וזהו האמור בגבעונים ויעשו גם המה בערמה ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעברך" - להיות עובר בברית ולא יתכן לפרשו כמו להעבירך אלא כמו לעשותכם אותם

"לעברך בברית" - דרך העברה כך היו כורתי בריתות עושין מחיצה מכאן ומחיצה מכאן ועוברים בנתיים כמו שנאמר העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למען הקים אותך היום לו לעם" - כל כך הוא נכנס לטרוח למען קיים אותך לפניו לעם

"והוא יהיה לך לאלהים" - לפי שדיבר לך ונשבע לאבותיך שלא להחליף את זרעם באומה אחרת לכך הוא אוסר אתכם בשבועות הללו שלא תקניטוהו אחר שהוא אינו יכול להבדל מכם ע"כ פירשתי לפי פשוטו של פרשה ומ"א למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבת"כ הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו

"היום" - כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו ואף הפרשה שלמעלה מזו פיוסין הם אתם ראיתם את כל וגו' ד"א אתם נצבים לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס לפרנס ממשה ליהושוע לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרזם וכן עשה יהושוע וכן שמואל התיצבו ואשפטה אתכם כשיצאו מידו ונכנסו לידו של שאול

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת אשר איננו פה" - ואף עם דורות העתידים להיות

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אתם ידעתם וגו' ותראו את שקוציהם" - לפי שראיתם העבודת כוכבים ושמא השיא לב אחד מכם אותו ללכת אחריהם

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותראו את שקוציהם" - על שם שהיו מאוסים כשקצים

"גלוליהם" - שהיו מוסרחים ומאוסין כגלל

"עץ ואבן" - אותן של עצים ושל אבנים ראיתם בגלוי לפי שאין העובדי כוכבים יראים שמא יגנבו אבל של כסף וזהב עמהם בחדרי משכיתם הם לפי שהם יראים שמא יגנבו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן יש בכם וגו'" - לפיכך אני צריך להשביעכם

"פן יש בכם" - שמא יש בכם

"אשר לבבו פונה היום" - מלקבל עליו הברית

"שרש פרה ראש ולענה" - שרש מגדל עשב מר כגידין שהם מרים כלומר מפרה ומרבה רשע בקרבכם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והתברך בלבבו" - לשון ברכה יחשוב בלבו ברכת שלום לעצמו לאמר לא יבואוני קללות הללו אך שלום יהיה לי

"והתברך" - בנדיר"א שוי"א בלע"ז (זיך אליין בענצען זיך פאר געבענצט האלטען) כמו והתגלח והתפלל

"בשרירות לבי אלך" - במראות לבי כמו אשורנו ולא קרוב כלומר מה שלבי רואה לעשות

"למען ספות הרוה" - לפי שאוסיף לו פורענות על מה שעשה עד הנה בשוגג והייתי מעביר עליהם וגורם עתה שאצרפם עם המזיד ואפרע ממנו הכל וכן ת"א בדיל לאוספא ליה חטאי שלותא על זדנותא שאוסיף לו אני השגגות על הזדונות

"הרוה" - שוגג שהוא עושה כאדם שכור שהוא עושה שלא מדעת

"צמאה" - שהוא עושה מדעת ובתאוה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יעשן אף ה'" - ע"י כעס הגוף מתחמם והעשן יוצא מן האף וכן עלה עשן באפו ואע"פ שאין זו לפני המקום הכתוב משמיע את האזן כדרך שהיא רגילה ויכולה לשמוע כפי דרך הארץ

"וקנאתו" - לשון חמה אנפרטמנ"ט (זיך ערהיטצען אין גראססע צארען זיין) אחיזת לבישת נקמה ואינו מעביר על המדה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכתובה בספר התורה הזה" - ולמעלה הוא אומר בספר התורה הזאת גם כל חלי וכל מכה וגו' הזאת לשון נקבה מוסב על התורה הזה לשון זכר מוסב על הספר וע"י פיסוק הטעמים הן נחלקין לשתי לשונות בפרשת הקללות הטפחה נתונה תחת בספר והתורה הזאת דבוקים זה לזה לכך אמר הזאת וכאן הטפחא נתונה תחת התורה נמצא ספר התורה דבוקים זה לזה לפיכך לשון זכר נופל אחריו שהלשון נופל על הספר

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא ידעום" - לא ידעו בהם גבורת אלהות

"ולא חלק להם" - לא נתנם לחלקם ואונקלוס תרגם ולא אוטיבא להון לא הטיבו להם שום טובהולשון לא חלק אותו אלוה שבחרו להם לא חלק להם שום נחלה ושום חלק

"ויתשם ה'" - כתרגומו וטלטלינון וכן הנני נותשם מעל אדמתם

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנסתרות לה' אלהינו" - ואם תאמרו מה בידינו לעשות אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד שנאמר פן יש בכם איש וגו' ואח"כ וראו את מכות הארץ ההיא והלא אין אדם יודע במטמוניו של חבירו אין אני מעניש אתכם על הנסתרות שהן לה' אלהינו והוא יפרע מאותו יחיד אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו ואם לא נעשה דין בהם יענשו את הרבים נקוד על לנו ולבנינו לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה