רש"י על דברים כט
<< · רש"י על דברים · כט · >>
פסוק ג
פסוק ו
פסוק ט
"ראשיכם שבטיכם" - ראשיכם לשבטיכם
"זקניכם ושטריכם" - החשוב חשוב קודם ואח"כ כל איש ישראלפסוק י
פסוק יא
פסוק יב
"והוא יהיה לך לאלהים" - לפי שדיבר לך ונשבע לאבותיך שלא להחליף את זרעם באומה אחרת לכך הוא אוסר אתכם בשבועות הללו שלא תקניטוהו אחר שהוא אינו יכול להבדל מכם ע"כ פירשתי לפי פשוטו של פרשה ומ"א למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבת"כ הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו
"היום" - כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו ואף הפרשה שלמעלה מזו פיוסין הם אתם ראיתם את כל וגו' ד"א אתם נצבים לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס לפרנס ממשה ליהושוע לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרזם וכן עשה יהושוע וכן שמואל התיצבו ואשפטה אתכם כשיצאו מידו ונכנסו לידו של שאולפסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
"גלוליהם" - שהיו מוסרחים ומאוסין כגלל
"עץ ואבן" - אותן של עצים ושל אבנים ראיתם בגלוי לפי שאין העובדי כוכבים יראים שמא יגנבו אבל של כסף וזהב עמהם בחדרי משכיתם הם לפי שהם יראים שמא יגנבופסוק יז
"פן יש בכם" - שמא יש בכם
"אשר לבבו פונה היום" - מלקבל עליו הברית
"שרש פרה ראש ולענה" - שרש מגדל עשב מר כגידין שהם מרים כלומר מפרה ומרבה רשע בקרבכםפסוק יח
"והתברך" - בנדיר"א שוי"א בלע"ז (זיך אליין בענצען זיך פאר געבענצט האלטען) כמו והתגלח והתפלל
"בשרירות לבי אלך" - במראות לבי כמו אשורנו ולא קרוב כלומר מה שלבי רואה לעשות
"למען ספות הרוה" - לפי שאוסיף לו פורענות על מה שעשה עד הנה בשוגג והייתי מעביר עליהם וגורם עתה שאצרפם עם המזיד ואפרע ממנו הכל וכן ת"א בדיל לאוספא ליה חטאי שלותא על זדנותא שאוסיף לו אני השגגות על הזדונות
"הרוה" - שוגג שהוא עושה כאדם שכור שהוא עושה שלא מדעת
"צמאה" - שהוא עושה מדעת ובתאוהפסוק יט
פסוק כ
פסוק כה
"ולא חלק להם" - לא נתנם לחלקם ואונקלוס תרגם ולא אוטיבא להון לא הטיבו להם שום טובהולשון לא חלק אותו אלוה שבחרו להם לא חלק להם שום נחלה ושום חלק
"ויתשם ה'" - כתרגומו וטלטלינון וכן הנני נותשם מעל אדמתםפסוק כח
<< · רש"י על דברים · כט · >>