רש"י על דברים ז
<< · רש"י על דברים · ז · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"מזבחתיהם" - של בנין
"מצבותם" - אבן אחת
"ואשירהם" - אילנות שעובדין אותן
"ופסיליהם" - צלמיםפסוק ז (כל הפסוק)
"לא מרבכם" - כפשוטו ומדרשו לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה לפיכך חשקתי בכם
"כי אתם המעט" - הממעטין עצמכם כגון אברהם שאמר (בראשית יח) ואנכי עפר ואפר וכגון משה ואהרן שאמרו (שמות טז) ונחנו מה לא כנבוכדנצר שאמר (ישעיהו יד) אדמה לעליון וסנחריב שאמר (שם לו) מי בכל אלהי הארצות וחירם שאמר (יחזקאל כח) אני מושב אלהים ישבתי
"כי אתם המעט" - הרי כי משמש בלשון דהאפסוק ח (כל הפסוק)
"כי מאהבת ה'" - הרי כי משמש בלשון אלא לא מרובכם חשק ה' בכם אלא מאהבת ה' אתכם
"ומשמרו את השבועה" - מחמת שמרו את השבועהפסוק ט (כל הפסוק)
"לאלף דור" - ולהלן הוא אומר (דברים ה) לאלפים כאן שהוא סמוך אצל לשומרי מצותיו העושין מיראה הוא אומר לאלף ולהלן שהוא סמוך אצל לאוהביו העושין מאהבה ששכרם יותר גדול הוא אומר לאלפים
"לאוהביו" - אלו העושין מאהבה
"ולשומרי מצותיו" - אלו העושין מיראהפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
"והיה עקב תשמעון" - אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון
"ושמר ה' וגו'" - ישמור לך הבטחתופסוק יג (כל הפסוק)
"שגר אלפיך" - ולדי בקרך שהנקבה משגרת ממעיה
"ועשתרות צאנך" - מנחם פי' (תהלים כב) אבירי בשן מבחר הצאן כמו (בראשית יד) עשתרות קרנים לשון חוזק ואונקלוס תרגם ועדרי ענך (חולין פד) ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות שמעשרות את בעליהןפסוק יד (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"המסות" - נסיונות
"והאותות" - כגון (שמות ד) ויהי לנחש (שם) והיו לדם ביבשת
"והמופתים" - המכות המופלאות
"והיד החזקה" - זה הדבר
"והזרוע הנטויה" - זה החרב של מכת בכורות