רש"י על בראשית רבה/כה/ב
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה כה | >>
• א • ב • ג •
ס"א. לא השם הוא המדרש לא השם של נח נשמע בלשון מדרש זה ינחמנו שהיה צריך למימר נח זה יניחנו או כיון דאמר הכי היה לו לומר נחמן כמו שהוא אומר ינחמנו אלא לכך קראו נח שגרם להם מנוחה ונתנחמו מצרה:
ס"א הפרה היתה נשמעת לחורש ולא היתה מסרבת בחרישתה:
והתלם היה נשמע וכו'. כלומר כל המלאכות שהיו רוצים לעשות היתה המלאכה מכוונת מאליה למה שהיא עשוייה לדעת האומן עושים:
כיון שעמד נח נחו הבריות. מאותו צער והיו המלאכות מכוונות לדעת עושיהן כבראשונה:
נייחת שור. שהיו השורים והבהמות נשמעות לחורש בלא צער. ע"כ:
הללים היו. מתחתיהם שהמים עולים ושוטפים אותם ודבר זה היה נוהג מדור אנוש ועד דור נח:
ס"א. חללים שוכבי קבר מסתמא מחמת שהיו שוכבי קבר חללים היו אלא מהו חללים שהיו המים עולים מתחתיהם ושוטפים אותם ודבר זה היה נוהג מדור אנוש עד נח. ע"כ:
לא שימשו המזלות כל שנים עשר חודש. אותן שנים עשר חודש שנידונו בהם דור המבול:
ס"א. לא שימשו המזלות כו' עד דור המבול לא האיר השמש כהלכתו ולא שימשו כל המזלות כהלכתן ולאחר שנים עשר חדש חזרו למשפטן הראשון ולזה ינחמנו סמוך:
לא היה רשומן ניכר. מאור השמש. והלבנה לא היתה נזרחת כתקונה. ע"כ: