רש"י על בראשית רבה/א/ה
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • י • יא • יב • יג • יד • טו •
אתפרכן. ענין קשירה [כמה דאת אמר] והנה אנחנו מאלמים אלומים [הקושר] עומרים אינו אוגדן [יחד] בגורן וגם כשנאגדין זה על [זה] נפרכין כך שמעתי. ס"א והכי [פירושא] תתפרכו ותתפרדו שפת [שקר] שלא יוכלו לדבר ע"כ. ולי נראה דהכי [פירושא] אלומים בלשון ארמי נקראין פרוכין [כמו] גרש כרמל דמתרגמינן פרוכין רכיכן לשון אחר גרסינן יתכרכן והוא [כמו] מצא כרוכות בלשון משנה:
אתחרשן כמה דתימא או מי ישום וגו'. כלומר כל מי שמפרש תאלמנה לשון אתחרשן לא משתבש שתאלמנה משמע לשון חרש דכתיב או מי ישום אלם מי גרם לאלם שלא ידבר [חרשותו] גרמה לו שאלו היה שומע היה מדבר כדתנן חרש שדברו בו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר (פ"א מס' תרומות):
הדוברות על צדיק עתק. המקרא שהתחיל לפרש [הולך ומפרש] עד שמסיים את כולו וכן הוא אומר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז [ואחר שפירש] הדוברות על צדיק הולך ומפרש בגאוה ובוז אתמהה (בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה [בראשית] ובוז אתמהא) מבזה על כבודי כדי [שיתישב מה] שכתוב אחריו מה רב טובך אשר צפנת וסמיך ליה תסתירם בסתר פניך מרוכסי איש וכן פתרון חבור המקרא מה רב טובך אשר צפנת ליראיך תסתירם בסתר פניך מרוכסי איש [חבורות] המתחברים לדרוש במעשה [בראשית] בגאוה ובוז ומהכא הוי דרשי רבנן [אל] יהי במה רב טובך:
ס"א דברים שהעתיק פירוש דברים שהעלים וסילק מבריותיו [ספר] יצירה ומעשה מרכבה. עתק לשון [סילוק] כמו ויעתק דמתרגמינן וסלק:
ומה כתיב אחריו. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך למי צפנת כל הטובה [הזאת] ליראיך היראים אותך שאינן מתכבדים לדרוש בדבר המכוסה מהם אבל לשפתי שקר הדוברות על הקב"ה עתק אין להם חלק לעולם הבא רבנין אומרים אל יהי לו במה רב טובך אל יהי לו לשפת שקר ודובר עתק חלק במה רב טובך הצפון ליראים ומהיכן נשמע אל יהי לו וכו' דכתיב בתריה תסתירם וגו' כלומר תמנעם לאותן הכתובין למעלה שפתי שקר (ודובר) [ודוברי] עתק ממה רב טובך. עד כאן:
ובמקום הסריות. מקום סרחון:
ביבין. צנורות שאדם עושה לקלח שופכין לחוץ:
בר קפרא אמר אילולי הדבר כתוב א"א לאומרו. כך עלה בדעתי. אפי' אותו מקצת שגילה הקב"ה אלמלא שהוא גילה אפי' היה חכם ומבין מדעתו לא היה רשאי לגלות ומה גילה גילה בבראשית ברא אלהים את השמים: