רש"י על בראשית לו כד
| רש"י על בראשית • פרק ל"ו • פסוק כ"ד |
• ב • ג • ה • ו • ז • ט • יב • טו • כ • כד • לא • לג • לה • לט • מ • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות • לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב
וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו׃
"ואיה וענה" - וי"ו יתירה והוא כמו איה וענה והרבה יש במקרא (דנייאל ח)תת וקדש וצבא מרמס (תהלים עו) נרדם ורכב וסוס
"הוא ענה" - האמור למעלה שהוא אחיו של צבעון וכאן הוא קורא אותו בנו מלמד שבא צבעון על אמו והוליד את ענה
"את הימם" - פרדים הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד והוא היה ממזר והביא פסולין לעולם (חולין ה) ולמה נקרא שמם ימים שאימתן מוטלת על הבריות דאמר ר"ח מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה (והלא קא חזינן דחיה אל תקרי וחיה אלא וחיתה כי המכה לא תתרפא לעולם ברש"י ישן) ולא הוזקק לכתוב לנו משפחות החורי אלא מפני תמנע ולהודיע גדולת אברהם כמו שפירשתי למעלה