רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לא

(ב) קָרָאתִי בְשֵׁם – לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתִּי, אֶת בְּצַלְאֵל.

(ג) בְּחָכְמָה – מַה שֶּׁאָדָם שׁוֹמֵעַ דְּבָרִים מֵאֲחֵרִים וְלָמֵד.
וּבִתְבוּנָה – מֵבִין דָּבָר מִלִּבּוֹ מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁלָּמַד.
וּבְדַעַת – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

(ד) לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבֹת – אֲרִיגַת מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב.

(ה) וּבַחֲרֹשֶׁת – לְשׁוֹן אֻמָּנוּת, כְּמוֹ "חָרָשׁ חָכָם" (ישעיהו מ,כ). וְאוּנְקְלוֹס פֵּרֵשׁ וְשִׁנָּה בְּפֵרוּשָׁן ["וּבְאוּמָּנוּת אֶבֶן טָבָא לְאַשְׁלָמָא וּבְנַגָּרוּת אָעָא"], שֶׁאֻמַּן אֲבָנִים קָרוּי אֻמָּן, וְחָרַשׁ עֵץ קָרוּי נַגָּר.
לְמַלֹּאת – לְהוֹשִׁיבָהּ בַּמִּשְׁבֶּצֶת שֶׁלָּהּ בְּמִלּוּאָה, לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁבֶּצֶת לְמִדַּת מוֹשַׁב הָאֶבֶן וְעָבְיָהּ.

(ו) וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב וְגוֹמֵר – וְעוֹד שְׁאָר חַכְמֵי לֵב שֶׁבָּכֶם, וְכָל אֲשֶׁר נָתַתִּי בּוֹ חָכְמָה, וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ.

(ז) וְאֶת הָאָרֹן לָעֵדֻת – לְצֹרֶךְ לוּחוֹת הָעֵדוּת.

(ח) הַטְּהֹרָה – עַל שֵׁם "זָהָב טָהוֹר" (שמות כה,לט).

(י) וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד – אוֹמֵר אֲנִי לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה מְדַבֵּר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְלָם: "וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן". אֶלָּא אֵלּוּ בִּגְדֵי הַשְּׂרָד הֵם בִּגְדֵי הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת מַסָּעוֹת (במדבר ד): וְנָתְנוּ עָלָיו בֶּגֶד תְּכֵלֶת, וְנָתְנוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן, וְנָתְנוּ עֲלֵיהֶם בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי. וְנִרְאִין דְּבָרַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ" (שמות לט,א) וְלֹא הֻזְכַּר שֵׁשׁ עִמָּהֶם; וְאִם בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה מְדַבֵּר, לֹא מָצִינוּ בְּאֶחָד מֵהֶם אַרְגָּמָן אוֹ תּוֹלַעַת שָׁנִי בְּלֹא שֵׁשׁ.
בִּגְדֵי הַשְּׂרָד – יֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשׁוֹן עֲבוֹדָה וְשֵׁרוּת, כְּתַרְגּוּמוֹ: "לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָׁא", וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא לָשׁוֹן אֲרַמִּי, כְּתַרְגּוּם שֶׁל "קְלָעִים" ["סְרָדֵי"] (שמות כז,ט) וְתַרְגּוּם שֶׁל "מִכְבָּר" ["סְרָדָא"] (שמות כז,ד), שֶׁהָיוּ אֲרוּגִים בְּמַחַט, עֲשׂוּיִים נְקָבִים נְקָבִים, לצידי"ץ [lacediz = רשת^[1]] בְּלַעַז.

(יא) וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ – לְצֹרֶךְ הַקְטָרַת הַהֵיכָל, שֶׁהוּא קֹדֶשׁ.

(יג) וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – וְאַתָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִפְקַדְתִּיךְ לְצַוּוֹתָם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, אַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ לִדְחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת מִפְּנֵי אוֹתָהּ מְלָאכָה.
אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ – אַף עַל פִּי שֶׁתִּהְיוּ רְדוּפִין וּזְרִיזִין בִּזְרִיזוּת הַמְּלָאכָה, שַׁבָּת אַל תִּדָּחֶה מִפָּנֶיהָ. כָּל אַכִּין וְרַקִּין מִעוּטִין, לְמַעֵט שַׁבָּת מִמְּלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.
כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם – אוֹת גְּדוֹלָה הִיא בֵּינֵינוּ, שֶׁבָּחַרְתִּי בָּכֶם, בְּהַנְחִילִי לָכֶם אֶת יוֹם מְנוּחָתִי לִמְנוּחָה.
לָדַעַת – הָאֻמּוֹת בָּהּ, כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם.

(יד) מוֹת יוּמָת – אִם יֵשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה.
וְנִכְרְתָה – בְּלֹא הַתְרָאָה.
מְחַלְלֶיהָ – הַנּוֹהֵג בָּהּ חֹל בִּקְדֻשָּׁתָהּ.

(טו) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן – מְנוּחַת מַרְגּוֹעַ, וְלֹא מְנוּחַת עֲרַאי.
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן – לְכָךְ כְּפָלוֹ הַכָּתוּב, לוֹמַר שֶׁאָסוּר בְּכָל מְלָאכָה, אֲפִלּוּ אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְכֵן יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם" (ויקרא טז,לט), אָסוּר בְּכָל מְלָאכָה. אֲבָל יוֹם טוֹב לֹא נֶאֱמַר בּוֹ כִּי אִם "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן" (ויקרא כג,לט), אֲסוּרִים בְּכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה, וּמֻתָּרִים בִּמְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ.
קֹדֶשׁ לַה' – שְׁמִירַת קְדֻשָּׁתָהּ לִשְׁמִי וּבְמִצְוָתִי.

(יז) וַיִּנָּפַשׁ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְנָח". וְכָל לְשׁוֹן נֹפֶשׁ הוּא לְשׁוֹן נֶפֶשׁ, שֶׁמֵּשִׁיב נַפְשׁוֹ וּנְשִׁימָתוֹ בְּהַרְגִּיעוֹ מִטֹּרַח הַמְּלָאכָה. וּמִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ "לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע" (ישעיהו מ,כח) וְכָל פָּעֳלוֹ בְּמַאֲמָר, הִכְתִּיב מְנוּחָה לְעַצְמוֹ, לְשַׂבֵּר הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ.

(יח) וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה וְגוֹמֵר – אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה: מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל קוֹדֵם לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים הָיָה. שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וּלְמָחֳרָת הִתְחִילוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, וְהוּקַם בְּאֶחָד בְּנִיסָן.
כְּכַלֹּתוֹ – כְּכַלָּתוֹ כְּתִיב, חָסֵר; שֶׁנִּמְסְרָה לוֹ תּוֹרָה בְּמַתָּנָה, כְּכַלָּה לֶחָתָן, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִלְמֹד כֻּלָּהּ בִּזְמַן מוּעָט כָּזֶה. דָּבָר אַחֵר: מַה כַּלָּה מִתְקַשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קִשּׁוּטִין, הֵן הָאֲמוּרִים בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה, אַף תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים.
לְדַבֵּר אִתּוֹ – הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבִּוְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים.
לְדַבֵּר אִתּוֹ – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְחוֹזְרִין וְשׁוֹנִין אֶת הַהֲלָכָה שְׁנֵיהֶם יַחַד.
לֻחֹת – לֻחַת כְּתִיב, שֶׁהָיוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת.

הערות

1. בגדי כהונה "היו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים", כלומר מעין תחרים.