רמב"ן על שמות ט כט
| רמב"ן על שמות • פרק ט' • פסוק כ"ט | >>
• ג • ד • ט • יא • יב • יח • יט • כו • כז • כט • ל • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהֹוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהֹוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃
"כצאתי את העיר" - על דרך הפשט יתכן לומר שהיה משה מתפלל בביתו רק בפעם הזאת רצה להיות כפיו פרושות השמים ויחדלו הקולות והמטר מיד ולא יתכן לעשות כן בעיר על כן אמר כצאתי את העיר וכן נאמר עוד (בפסוק לג) ויצא משה מעם פרעה את העיר ובראשונה אמר (לעיל ח כה) הנה אנכי יוצא מעמך ורבותינו אמרו (מכילתא פסחא בפתיחתא) שלא היה מתפלל בתוך העיר לפי שהיא מלאה גלולים וכל שכן שלא היה נדבר עמו אלא חוץ לכרך אם כן נאמר כי בעבור שהיה פרעה מבקש עתה שיסור הברד מיד הוצרך משה לפרש לו כי יצטרך לצאת את העיר ואחרי כן יפרוש כפיו אל ה' ויסור בתפלתו והוא האמת