רמב"ן על דברים א ו

| רמב"ן על דבריםפרק א' • פסוק ו' | >>
א • ב • ד • ו • ז • ח • ט • יב • יג • יז • יח • כב • כג • כה • לז • מא • מה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים א', ו':

יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב־לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה׃


"ה' אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר"

על דעתי, חורב שם מקום קרוב להר סיני, ששם ישבו ישראל בשנה ההיא. כי המדבר היה גדול, ושם ההר אשר חמד אלהים ושמו "סיני", ועל כן נקרא כל המדבר "מדבר סיני" כאלו הוא מדבר הר סיני.

ואמר הכתוב (שמות יט ב): "ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר", שחנו במדבר במקום הנקרא "חורב", והוא נגד ההר.

ואפשר שגם ההר גם המדבר יקראו "סיני" כי שם אילני הסנה רבים, ושם סמוך להר מקום או עיר מושב ששמו "חורב", ושם עמדו.

והכתוב שאמר (שמות ג א): "ויבא אל הר האלהים חרבה" - שבא אל חורב אשר שם הר האלהים, והסנה היה בהר, ומשה היה בחורב המקום אשר לפניו קרוב לו, אשר עמד שם מחנה ישראל שנה. ולפיכך אמר (שמות ג ג): "אסורה נא ואראה" - שיסור מחורב עד ההר.

ופעמים יקרא הכתוב ההר כן, כמו שאמר (שמות לג ו): "ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב", כלומר מן ההר אשר בחורב, בתחומו או לפניו. או ששם כל הארץ חורב, וההר בתוכה.

וכן (מלאכי ג כב): "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים", ירמוז לכל אשר נצטווה בהר ובאהל מועד אשר שם בחורב.

וראיתי בילמדנו מדרשם (על ישעיהו מח ח) "לא ידעת - בסיני, גם לא שמעת - בחורב, גם מאז לא פתחה אזנך - בערבות מואב", רמז כי חורב מקום אשר שם אהל מועד.

רק ר"א אמר (שמות ג א ב) כי חורב הוא הר סיני, כי מפני החורב והיובש יהיה שם הסנה, ויקרא בשני שמות, ושניהם שוים בטעם.