רמב"ם על תענית א

תענית פרק אעריכה

משנה אעריכה

כבר קדם לך בסוף הפרק השני מסוכה, כי ירידת הגשמים בסוכות אינו סימן ברכה.

והלכה כרבי יהושע:

משנה בעריכה

סמוך לגשמים - היא תפלת מוסף של יום טוב האחרון של חג כמו שביאר רבי יהודה.

וביום טוב הראשון של פסח, הראשון והוא המתפלל שחרית, אומר מוריד הגשם, והאחרון והוא המתפלל תפלת מוסף, אינו זוכר גשם אבל אומר מוריד הטל.

ובזמן הזה שאנו עושים שני ימים טובים מפני המנהג, אומר מוריד הגשם במוסף יום טוב הראשון מן הימים האחרונים של חג, רוצה לומר יום שמיני עצרת, ויתמיד זה ביום השני ומה שאחריו.

והלכה כרבי יהודה:

משנה געריכה

התנא ששנה בכאן בשם רבי יהודה עד שיעבור הפסח, לא היה אותו ששנה על שמו מה שקדם זכרו.

וכבר אמרנו במה שקדם מן המשנה הלכה כרבי יהודה, והלכה כרבן גמליאל.

וכל זה בארץ ישראל ובארצות הדומות לה, וכמו כן כל מה שיגיע לידך מן הדבר בזמני התעניות הוא בארץ ישראל, ומה שהוא קרוב לאוירה. אבל בשאר ארצות השאלה בזמן שהמטר טוב והגון באותו המקום, ונתן אותו הזמן כאילו הוא שבעה במרחשון, וכשיתעכבו הגשמים לאחר אותו הזמן על אלו הדרכים הנזכרים, יתנהגו בתעניות כמו שזכר. כי יש ארצות לא יתחילו בהם הגשמים אלא מניסן, וארצות שיש בהם במרחשון הקיץ והגשמים אינם להם טובים אלא ממיתין ומאבדין, והיאך ישאלו אנשי זה המקום גשם במרחשון הלא זה מן השקר והאולת. וכל זה דבר אמיתי וגלוי:

משנה דעריכה

יחידים - הם תלמידים חכמים.

ואלו התעניות, שני וחמישי ושני:

משנה העריכה

בכל מקום שאומר לך אוכלין משחשיכה - מותר לאכול עד שיעלה עמוד השחר אלא אם ישן, לפי שאין מותר לאכול ולשתות אחר שישן בשום פנים באי זה תענית שיהיה:

משנה ועריכה

אלו השבע תעניות משלימין שלשה עשר תעניות על הצבור, לפני שכבר התענו ששה.

ומטין עם חשיכה - פירוש שפותחין קצת דלתי החנויות עם חשיכה, ואין מוציאין הסחורות שבחנות, ואין עושה מהן שורה:

משנה זעריכה

נזופין - כמו געורין, תרגום "ויגער בו"(בראשית לז, י) "ונזף ביה".

ובנין ונטיעה האסורים באלו התעניות, הוא בנין של שמחה ונטיעה של שמחה, כמו הפתוחים והציורין כמו שעושין העשירים המאריכים בבניינם, ונטיעת הבשמים והפרדסים שעושין המלכים. אבל בנין לדירה ונטיעה הנטועה לפירותיה ולחיות בשבחה אינו אסור, ואין מבטלין אותה לעולם.

וירידת הגשמים אחר ניסן, סימן קללה הוא כשלא ירדו מתחילת השנה עד ניסן, ובארץ ישראל או מקום שהוא כמוהו, כמו שבארנו במה שקדם: